רושם כללי:
כמו רוב רובן של תחרויות ליגה, התחרות הזאת הייתה מאתגרת. עשיתי שתי טעויות רציניות. אחת בגלל בחירת נקודת תקיפה לא טובה והשנייה בגלל עייפות. באופן כללי, המסלול היה ארוך ומיגע.
ניתוח ציר:
על ההתחלה בלג ה-1 עלייה קשה, אבל התקיפה של התחנה קלה בגלל הסבך.
את תחנה 3 תקפתי קצת נמוך, אבל כשהגעתי למצוק צפונית לי, תיקנתי.
הלג ל-4 היה ארוך מאוד וממש לא פשוט לתכנון. הייתי יכולה לרוץ ממערב ולחסוך לעצמי טיפוס. אבל זה היה מאריך לי את הדרך ולא היה שם שביל נוח שיכל לפצות על המרחק עם מהירות. לכן בחרתי בדרך הקצרה ביותר. אמנם איבדתי את עצמי איפשהו לקראת הפסגה (לכו הסטייה והריצה בשביל מזרחה), אבל פרט לזה היה לג מוצלח.
בלג ל-5 הייתי צריכה לחזור לאחור ולתקוף מהקרחת יער שמדרום, אבל רצתי אחרי נווטים אחרים וסטיתי.
הלג ל-6 היה אסון. התכנון היה לקוי. לא ראיתי את האפשרות לעלות על הסינגל שממזרח לתחנה ואז לתקוף מהעיקול. ראיתי רק אופציה של הסינגל המערבי (לא יעילה ולא מומלצת בגלל קווי הגובה הרבים) ואת הדרך הישירה (ללא נקודת תקיפה קרובה). החלטתי להסתכן וללכת ישר. אפילו עליתי לגובה הנכון, אבל לא הגעתי חמישים מטרים עד לתחנה. עליתי ויצאתי אל השביל פעמיים בניסיון לתקוף את התחנה. בסוף שמעתי מישהו נקב אותה וירדתי למטה כדי לעשות זאת גם.
תחנה 7 הייתה פשוטה. ריצה על סינגל ותקיפה של סבך באמצע יער לבן.
את תחנה 8 פספסתי בהרבה, אבל למזלי היה את השביל והואדי שעצרו אותי. וזרתי על פי המצוקים אל התחנה וחזרתי אל הואדי בתחילת הלג הבא.
בלג ל-10 היה לי מזל שנפלתי על השביל בו מול קרחת היער המתאימה. בעקרון הייתי אמורה לעשות סטייה מכוונת, אבל לא חשבתי על זה בזמנו.
ללג 11 היו שתי אופציות שוות ערך מבחינתי, אז בחרתי באחת.
הלג ל-12 היה עלייה קשה שבסופה תחנת בינגו שהיה לי הרבה מזל איתה. למרות שתקפתי ממקום שידעתי בוודאות, עדיין הייתי יכולה לפספס אותה בקלות.
הלג ל-14 היה אמור להיות פשוט, אבל לא הצלחתי להבדיל בשטח בין היער הלבן לבין הצהוב עם הנקודות הלבנות. לכן פספסתי את הפנייה שלי לכיוון התחנה ומשם כבר לא הצלחתי למצוא את עצמי. בסוף מצאתי תחנה של מישהו אחר על מצוק בסבך והבנתי שאני בכלל במקום הלא נכון.
שאר התחנות היו בקרבת שבילים ולכן פשוטות מאוד.
מסקנות:
להסתכן בתקיפת תחנה מרחוק יכול להביא לבעיות (תחנה 6, 8)
כמו רוב רובן של תחרויות ליגה, התחרות הזאת הייתה מאתגרת. עשיתי שתי טעויות רציניות. אחת בגלל בחירת נקודת תקיפה לא טובה והשנייה בגלל עייפות. באופן כללי, המסלול היה ארוך ומיגע.
ניתוח ציר:
על ההתחלה בלג ה-1 עלייה קשה, אבל התקיפה של התחנה קלה בגלל הסבך.
את תחנה 3 תקפתי קצת נמוך, אבל כשהגעתי למצוק צפונית לי, תיקנתי.
הלג ל-4 היה ארוך מאוד וממש לא פשוט לתכנון. הייתי יכולה לרוץ ממערב ולחסוך לעצמי טיפוס. אבל זה היה מאריך לי את הדרך ולא היה שם שביל נוח שיכל לפצות על המרחק עם מהירות. לכן בחרתי בדרך הקצרה ביותר. אמנם איבדתי את עצמי איפשהו לקראת הפסגה (לכו הסטייה והריצה בשביל מזרחה), אבל פרט לזה היה לג מוצלח.
בלג ל-5 הייתי צריכה לחזור לאחור ולתקוף מהקרחת יער שמדרום, אבל רצתי אחרי נווטים אחרים וסטיתי.
הלג ל-6 היה אסון. התכנון היה לקוי. לא ראיתי את האפשרות לעלות על הסינגל שממזרח לתחנה ואז לתקוף מהעיקול. ראיתי רק אופציה של הסינגל המערבי (לא יעילה ולא מומלצת בגלל קווי הגובה הרבים) ואת הדרך הישירה (ללא נקודת תקיפה קרובה). החלטתי להסתכן וללכת ישר. אפילו עליתי לגובה הנכון, אבל לא הגעתי חמישים מטרים עד לתחנה. עליתי ויצאתי אל השביל פעמיים בניסיון לתקוף את התחנה. בסוף שמעתי מישהו נקב אותה וירדתי למטה כדי לעשות זאת גם.
תחנה 7 הייתה פשוטה. ריצה על סינגל ותקיפה של סבך באמצע יער לבן.
את תחנה 8 פספסתי בהרבה, אבל למזלי היה את השביל והואדי שעצרו אותי. וזרתי על פי המצוקים אל התחנה וחזרתי אל הואדי בתחילת הלג הבא.
בלג ל-10 היה לי מזל שנפלתי על השביל בו מול קרחת היער המתאימה. בעקרון הייתי אמורה לעשות סטייה מכוונת, אבל לא חשבתי על זה בזמנו.
ללג 11 היו שתי אופציות שוות ערך מבחינתי, אז בחרתי באחת.
הלג ל-12 היה עלייה קשה שבסופה תחנת בינגו שהיה לי הרבה מזל איתה. למרות שתקפתי ממקום שידעתי בוודאות, עדיין הייתי יכולה לפספס אותה בקלות.
הלג ל-14 היה אמור להיות פשוט, אבל לא הצלחתי להבדיל בשטח בין היער הלבן לבין הצהוב עם הנקודות הלבנות. לכן פספסתי את הפנייה שלי לכיוון התחנה ומשם כבר לא הצלחתי למצוא את עצמי. בסוף מצאתי תחנה של מישהו אחר על מצוק בסבך והבנתי שאני בכלל במקום הלא נכון.
שאר התחנות היו בקרבת שבילים ולכן פשוטות מאוד.
מסקנות:
להסתכן בתקיפת תחנה מרחוק יכול להביא לבעיות (תחנה 6, 8)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה