רושם כללי:
אין כמו מאגרי מנשה. אפשר לעשות שם תחרות כל שנה ואף פעמ לא יהיה משעמם.
זה היה יום יפה ולא קר מדי. באמת יום מושלם לניווט בשטח פתוח כמו מאגרי מנשה. למרות המצב הבריאותי שלי (כאב בטן) הניווט הלך מצויין פרט לתחנה ראשונה.
ניתוח ציר:
אין כמו מאגרי מנשה. אפשר לעשות שם תחרות כל שנה ואף פעמ לא יהיה משעמם.
זה היה יום יפה ולא קר מדי. באמת יום מושלם לניווט בשטח פתוח כמו מאגרי מנשה. למרות המצב הבריאותי שלי (כאב בטן) הניווט הלך מצויין פרט לתחנה ראשונה.
ניתוח ציר:
בלג ה-1 הייתה הטעות הגדולה היחידה שלי. אולי בגלל שעדיין לא נכנסתי למפה ואולי בגלל סיבות אחרות, אבל יצאתי מהשביל לשטח מאוחר מדי ולכן סטיתי לכיוון הסבכים והתחנה 5. ברגע שמצאתי את עצמי, ניסיתי לתקן ע"י ריצה לאורך הסבך, אבל אחרי שעזבתי אותו לכיוון דרום, שוב איבדתי אחיזה במפה. הגעתי לתחנה של מסלול אחר על ה-X השחור וקיבלתי עזרה בהתמצאות מנווטת אחרת. משם כבר לא טעיתי בניווט לתחנה. תחנה שלא הייתה... כן מסתבר שהתחנה הראשונה הכלל לא הייתה בשטח. אז למה השקעתי את כל המאמצים האלה?
כל שאר המסלול עבר בצורה כמעט מושלמת. אני לא אוהבת את בחירת הציר שלי בלג ל-12. אבל אז הכאבים כבר הפכו לחזקים יותר ומתתי לסיים את המסלול.
בלג ל-13 ו-14 עברתי בשטח אסור. אגם עם קו שחור מסביב, אבל הי, המפה לא מעודכנת, אז מה אפשר לעשות? זה לא ששאר הנווטים לא היו אמורים להיות פסולים.
כל שאר המסלול עבר בצורה כמעט מושלמת. אני לא אוהבת את בחירת הציר שלי בלג ל-12. אבל אז הכאבים כבר הפכו לחזקים יותר ומתתי לסיים את המסלול.
בלג ל-13 ו-14 עברתי בשטח אסור. אגם עם קו שחור מסביב, אבל הי, המפה לא מעודכנת, אז מה אפשר לעשות? זה לא ששאר הנווטים לא היו אמורים להיות פסולים.
מסקנות:
זהירות כללית אל התחנה הראשונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה