יום רביעי, 10 באוקטובר 2018

Oprysheny (Ukraine) 01.07.18

רושם כללי:
עוד יום ביער מדהים. הפעם ללא גשם. והפעם היו לי פחות טעויות קשות (להבדיל להיום הראשון). אבל תחנה שהונחה לא במקום לא שיפרה את הביטחון העצמי שלי.
ביום הזה הבנתי שהאוקראינים בקטע של דיבורים עם המתחרים האחרים. כל הזמן שואלים איפה התחנה והאם ראיתי אותה ומה התחנה ההבאה שלי. 60 איש ביער ולפחות חמש פעמים במסלול אני נתקלת בשאלות כאלה. זה הרגיש כאילו רובם פעם ראשונה ביער.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה הראשונה היה צריך פשוט לרוץ. עשיתי פנייה מוקדמת (בכוונה) בל התחרטתי על כך כי השטח שהגעתי אליו היה קשה למעבר ובזבז לי זמן.
בלג לתחנה 2 ניסיתי לרוץ עם אזימוט, אבל כפי שניתן לראות מהמסלול שלי, זה לא הצליח. קשה לי להגיד למה. אף פעם לא היו לי בעיות לשמור על הכיוון. כשיצאתי אך הוואדי, הבנתי שעברתי את המקום שרציתי (שביל האש בכלל לא נבדל משביל רגיל שם). רצתי מזרחה לאורך הוואדי כדי להגיע לתחנה. כנראה הייתי צריכה לקחת אל החלק העליון של הוואדי וזה היה מקל על ההתקדמות שלי.
בלג לחנה 3 עשיתי טעות בכך שסמכתי שהיא מעבר לוואדי וזהו. כשהצלחתי לחצות, לא ראיתי את התחנה. לא הצלחתי לקרוא את השטח בכלל. ורק בטעות נפלתי על התנה.
בלג לתחנה 9 נראה כאילו עשיתי טעות בלרדת במורד ההר התלול ואז לרוץ בסבך ולא להקיף על שביל מדרום. הבעיה היא שהשביל מדרום היה כ"כ חלקלק שבקושי עליתי דרכו ומאוד פחדתי לרדת בו. הטעות הייתה לא להמשיך ישר בין האגמים.
הלג לתחנה 10 היה מאכזב. דבר ראשון - היא לא הייתה במקום וכפי שניתן לראות , עברתי איפה שהיא הייתה אמורה להיות, והיא לא הייתה שם. דבר שני, רציתי לחצות את הוואדי, אבל משום מה לא הצלחתי וסטיתי מזרחה עד לגדה שלו. בסוף מצאתי את התחנה איפשהו בין 10 ל-11.
תחנה 13 הייתה אכזבה נוספת. השטח הממופה בכלל לא תאם את המציאות. זאת הייתה אמורה להיות תחנה פשוטה, אבל עשב בגובה של אדם, העצים, הסבכים והמיפוי הלקוי לא אפשרו להתקרב אליה. ידעתי איפה היא, אבל לא יכולתי להגיע אלה במשך מספר דקות ארוכות.

מסקנות:
לא הצלחתי לשמור על הכיוון שבחרתי בו (תחנה2 ו-10)
ארגון התחרות היה חפיפניקי. תחנה לא במקום ותחנה שמוקמה באזור שממופה לא טוב.



יום שישי, 3 באוגוסט 2018

Hlybochok (Ukraine) 30.06.18

רושם כללי:
טוב, ניווט באוקראינה זאת חוויה של פעם בחיים. כי אחרי ניווט כזה לא תרצה לחזור לנווט שם. נווט שמוגדר כ"גביע אוקראינה" נראה כמו אימון די עלוב שבסופו יש יותר מדי מדליות לאותם האנשים.
סה"כ משתתפים: 59 (מתוכם 2 מישראל ו-3 משוודיה). כלומר זאת הייתה תחרות שלא מעניינת אף אחד.
כשראיתי את התחנה האלקטרונית, המחשבה שחלפה במוחי הייתה "מה זה?". אז "זה", היא התחנה על היד שלך ועל המנסרה ה"צ'יפ" שלא עובד אם הוא נרטב. תהליך ה"ניקוב" נראה בערך כך: אתה מגיע לתחנה, מצמיד את הצ'יפ לתחנה שעל היד שלך וממתין לאור האדום שיהבהב. זה לא קורה ואת לוקח את הצ'יפ האחר שתלוי לגיבוי. גם אז הנורה לא נדלקת. לכן אתה מנגב את הצ'יפ מהמים ומנסה שוב. כשגם זה לא עוזר אתה מנקב את המפה עם המנקב הרגיל וממשיך. כמה שניות בזבזת על זה? וככה כמעט בכל תחנה כשיש לך מעל 20 תחנות.


פרט לזה...
מזג האוויר היה גשום אבל לא קר. האוויר הנקי נתן כוח לרוץ. התחרות ביום הראשון הייתה בסגנון שליחים של איש אחד. הזינוק היה המוני (עד כמה המוני יכול להיות זינוק של 60 שישים איש?). היו שלושה מסלולים (לי היו שניים מהם), כך שעל התחנה הראשונה היו בערך 20 איש. והאוקראינים לא נחמדים בכלל כשזה מגיע לסימון התחנה (במיוחד שזה לוקח המון זמן).
המפה ביום הראשון לא הייתה משהו, אבל הטבע פשוט מדהים. אין סלע או מצוק ביער. היער קל לריצה אפילו בשטחים הירוקים, כי אין סבכים קוצניים.
המסלול עצמו פשוט מדי והולך ברובו על שבילים. כמו מסלול למתחילים. הפעם היחידה שהחלטתי לרוץ לא דרך השביל, גררה טעות איומה שעלתה לי בזמן יקר.

ניתוח ציר:
מסלול 1:
עד לתחנה 4 הכל היה על שבילים. לתחנה 5 היה סבך בקצה של הוואדי שלא מצויר על המפה.
בסביבות התחנה 7 המפה לא הייתה מדויקת והתחנה עמדה ממזרח לסבך ולא ממערב כפי שמצויר.
בתחנה 8 עשיתי את הטעות. במקום לרוץ על שביל ולעלות בוואדי עד לתחנה, בחרתי לרוץ בשטח. עשיתי סטייה גדולה מדי מערבה ולא הרגשתי שאני עולה. ואז הסתבכתי. הייתי בוואדיות אחרים לגמרי. חזרתי למטה כדי להתאפס ויצאת אל השדה. רק שחשבתי שיצאתי 500 מטר נמוך ממה שהייתי. ותקופתי דרומה ואז מערבה. טיילתי לאורך הוואדי גבוה מדי. ניסיתי לקרוא את התבליט שלא צויר ורק לאחר זמן רב מדי חזרתי למטה לקצה היער כדי להתאפס. אם הייתי רצה בשביל המסלול הזה היה הופך למשעמם שמתאים לעממי. 



מסלול 2:
במסלול השני עשיתי יותר טעויות. כבר בלג לתחנה ה-1 לא שמתי לב לפתח בגדר ועשיתי עיקוף מהכיוון הלא נכון.
בלג מס' 5 נמאס לי מהשבילים וחתכתי דרך השטח. נפלתי בול על התחנה.
בלג ל-7 התבלבלתי בשבילים וסטיתי מערבה. הרגשתי שאני עוברת מרחק גדול מדי ותיקנתי.
בלג ל-9 עשיתי טעות חמורה, אבל לא כולה הייתה באשמתי באותו המקום המפה לא הייתה מדויקת ובשדה עם הגבול המדויק היה יער. לכן כשסטיתי אל השביל הלא נכון ויצאתי אל קרחת יער קטנה, לא הבנתי איפה אני. אחרי ריצה ארוכה, הבנתי רציתי כבר להקיף את הכפר ממזרח. אבל שוב המפה לא הייתה מדויקת ולא היה ברור איפה השביל המקיף. בסוף חזרתי על עקבותיי ומצאתי את השביל הנכון.



מסקנות:
השטח בחו"ל והמפות בחו"ל שונות מאוד ממה שיש בארץ וצריך להתרגל אליהן כדי להרגיש ביטחון כלשהו.

יום ראשון, 8 ביולי 2018

Yafo 16.06.18

רושם כללי:
השטח מוכר לי וזה עזר במקרים מסויימים. ולמראת זאת, עשיתי טעויות בבחירת הצירים.
היה מאוד חם וזה הקשה על הריצה. מצד שני בעשר בבוקר כבר הייתי בבית.

ניתוח ציר:
בלג ל-1 הנתיב הקצר הוא דרך תחנה 8, אבל כשאתה מקבל מפה, אתה עדיין לא לגמרי מאופס. לכן הטעות בבחירת הציר.
בלג ל-3 הבחירה של הציר המערב טובה יותר, כי היא חוסכת מדרגות.
בלג ל-4 לא לגמרי הבנתי אם הכיתוב של הכביש הראשי אמור לאסור אותו מבחינת חצייה. הסימן המוסכם הוא X על הכביש האסור. פה לא היה.
בלג ל-5 עד עכשיו אני לא בטוחה איזה מהצדדים טוב יותר.
בלג ל-6 בחרתי בנתיב המזרחי למרות שממבט ראשון הוא לא נראה לי טריוויאלי (להקיף בניין). אבל מצד שני הוא הכי קצר. אז למה לא?
בלג ל-8 בחרתי להקיף מצפון, כי זה נתיב קל מבחינת ניווט וקצב ריצה.
בלג ל-9 הייתי אמורה להמשיך בכביש הראשי, אבל כמו שאר הנווטים, עברתי דרך הפארק.
בלג ל-10 פספסתי את המדרגות ויצא לי עיקוף.
11 זהיא תחנה מבלבלת וכל מי שדירתי איתו, חשב שהתחנה מהצד המזרחי ואחרי שראו את הגדר סביב השטח החצי פתוח, חזרו על עקבותיהם. אני עשיתי בדיוק את אותו הדבר.
בלג ל-14 הטריק היה לעבור דרך 17. לא מיד הבנתי את זה.
בלג ל-16 כנראה היה עדיף לעבור דרך 9. כי זה חוסך את המדרגות. לא חשבתי על זה.
בלג ל-18 בחרתי לרוץ מדרום. למרות שגם הצפון נראה לא רע. וללא מדרגות.

מסקנות:
אין מסכנות חדשות.
לנווט יותר ספרינטים. להעלות את הכושר.



יום ראשון, 1 ביולי 2018

Beit Berl 09.06.18

רושם כללי:
מפה עם הרבה פרטים קטנים ששוב הוכיחה לי שכישורי ניווט מהיר עדיין לא מפותחים אצלי.
היה מאוד חם וגם עשיתי מפסיק טעויות בנכונן הלגים.

ניתוח ציר:
כבר בלג ל-1 בחרתי בשביל הלא נכון.
בלג ל-3 רצתי בכיוון ההפוך.
בלג ל-4 חוסר החלטיות מאיפה להקיף את הסבך (חוסר תכנון מוקדם כגלל המדרגות שצריך לעלות ולרדת ב-3)
בתחנה 9 לא מיד הבנתי באיזה מעבר התחנה נמצאת.
בגל ל-10 יצאתי אל השביל הלא נכון. בנוסף נכנון הלא שלי היה שגוי. אבל הנתיב האופטימאלי לא היה טריביאלי. 
בלג ל-14 פיספסתי את המעבר שרציתי לרוץ בו והתלבטתי את לחזור או להמשיך. סוף המשכתי, אבל הקפתי את הבניין הגדול ממזרח - נתיב הרבה יותר קצר.

מסקנות:
סה"כ היה לא רע.
צריך להתאמן יותר בספרינטים.



יום חמישי, 28 ביוני 2018

Kohav Ya'ir 08.06.18

רושם כללי:
איך להפוך ניווט עורבני על שטח בנוי פשוט למעניין? לעשות סקור. - והנווטים כבר יסבכו את עצמם לבד.
המפה של כוכב יאיר מוכרת לי והשטח של הישוב הזה לא מסובך בשביל ספרינט. אין פה סמיטאות כמו בירושלים או בעכו. אין פה קושי בקריאת מפה כמו ביער. אבל הסקור עשה הרבה עניין.  עצם זה שהנווט חייב גם לתכנן את המסלול שלו, מביא עוד אלמנט לתמונה. אלמנט שאני טובה בו.הארכת הכושר שלך, עמידה בזמנים, תכנון מסלול אופטימאלי - אלה הדברים שאני טובה בהם.

ניתוח ציר:
התכנון המקורי שלי היה לעבור בכל התחנות ולכן תכננתי את המסלו עם הלגים שחייבים לעשות אותם. אבל אף סקור לא הצלחתי לאסוף את כל התחנות. אז למה שעכשיו אצליח. הבנתי ששני הלגים הארוכים מאריכים מאוד את המסלול שלי מבלי לאפשר כמות טובה של תחנות ביחס למרחק. לכן זנחתי אותם כליל והתמקדתי בתחנות האחרות.
תחנה 31 חובה.
תחנות 36 -> 34 ->  -> 35 -> 51 -> 54 -> 37 -> 55 -> 47 -> 40 -> 56 -> 46 -> 48 -> 49 -> 53 -> 41 -> 52 -> 43 -> 42 -> 44 -> 45 -> 100
אם היה לי יותר כוח, הייתי  לקחת את התחנות 45 -> 44 -> 50. אבל הרגשתי עייפה ולא יכולתי לרוץ מהר מספיק כדי לאסוף את 50.
את 56 אספתי מוקדם יחסית, כי פחדתי לשכוח אותה בסוף המסלול.

מסקנות:
כרגיל - אני אוהבת סקור.
כרגיל אין לי כושר.



יום שלישי, 26 ביוני 2018

Safari Ramat-Gan 01.06.18

רושם כללי:
זה אחד הניווטים שאף פעם לא נמאס וכל שנה אני מחכה לו שוב ושוב.
בגלל מזג אוויר החם זינקתי מוקדם ואחר הניווט הספקתי גם לטייל בגן החיות.
השנה שטח הכינוס היה מגודר ולדעתי זה תרם לארגון. גם הארוע עצמו נראה רציני יותר בגלל האבטחה שהייתה במקום.
גם הנקודה 5/13 הייתה מבורכת ומנעה מהנווטים הממהרים לעבור על החוקים ולחצות את מתחם החנייה.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 7 נגררתי אחרי נווטת שטעתה בניווט ואכלתי אותה. בתחנה 7 הייתה עוד תחנה על העמוד. לדעתי שתי התחנות היו קרובות לא לפי התקן. הדבר לא מנע ממני להגיע לתחנה הנכונה.
בלג ל-8 ביציאה מ-7 לא רשמתי לב למדרגות מצפון שיכלו לקצר לי את הלג.
בלג ל-9 פספסתי פנייה ואיבדתי הרבה זמן כדי להתאפס.
בלג ל-14 היו שתי אופציות: הקצרה יותר דרך הנחל היבש והארוכה יותר דרך השביל. בחרתי בשביל כדי לא לעבור בגדות התלולות של הנחל.

מסקנות:
אף פעם לא לאכול טחינה גולמית לפני הניווט.
להתאמן יותר.



יום שני, 25 ביוני 2018

Tal-El 25.05.18

רושם כללי:
זה יער מוכר וקל לריצה. הגעתי מוקדם כדי להספיק לפני החום. זה בהחלט היה שווה את זה.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 רצתי על השביל שלא מסומן על המפה. לאחר מכן דרך היער וספרתי את השבילים. תקפתי מהפנייה הבולטת של השביל.
בלג ל-2 על הסינגל.
בלג ל-3 ירדתי אל השביל, אבל במקום לרוץ לאורכו ולתקוף ממקום נוח, המשכתי לרדת. זאת הייתה טעות. נכנסתי ליער סובך עם יותר מדי קורי עכביש. ולמרות שידעתי איפה אני, התקדמתי מאוד לאט.
בלג ל-4 גם עשיתי טעות שלא לא יצאתי אל השביל מיד. הייתי נמוםך מדי ולא הייתה לי דרך לעדית את זה, כי היער הסבוך התפשט במורד המדרון ולא עודען במפה.
בלג ל-5 בחרתי ללכת על בטוח (אחרי שתי טעויות ברצף). תקפתי מהשביל.
בלג ל-6 דרך השלוחה.
בלג ל-9 דרך הואדי.
בלג ל-10 על השביל ואז על גבול היער הבולט.
בלג ל-11 לא היו הרבה אפשרויות והשטח לא אפשר לקרוא את התבליט שמצוייר. לכן פשוט לקחתי אזימוט ורצתי.
ב-12 צומת שבילים ממקדת.
בלג ל-13 בסוף בחרתי לרוץ בשביל, כי היער היה סבוך מדי.

מסקנות:
אני מאבדת ריכוז כשזאת לא תחרות.