יום שבת, 15 בדצמבר 2018

Acre 28.07.18

רושם כללי:
אין כמו העיר העתיקה בשביל לנווט. הסמטאות הצרות והמתפתלות מכניסות אותך למצב של סחרחורת קלה כשאתה רץ בהן במהירות. הריכוז הגבוה הנדרש לאורך כל המסלול כדי לא לפספס את הפנייה הנכונה ולבזבז זמן יקר. וכמובן קריאת המפה המהירה והמדויקת שיש בה צורך כדי לבחור את הנתיב האופטימאלי. כל אלה מוציאים ממך אתה הנווט שבך. 
לא משנה כמה אנשים יגידו שספרינט זה לא הניווט האמיתי, אני עדיין דוגלת בגישה שספרינט אמיתי הוא הניווט.
הבעה היחידה עם ספרינט בסמטאות, זה שה-GPS לא כ"כ תופש אותך ואחרי זה קשה לנתח את המסלול. עשיתי את המקסימום כדי להשוות למסלול שלי צורה הולמת.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-2 בחרתי לרוץ ממערב (רק כי היה צריך לבחור צד מהר).
תחנה 3 היא תחנה טריקית כי המסלול אליה לא טריוויאלי והמתכנן של המסלול בטח תפש הרבה נווטים בלג הזה. אני הושבת שהתמודדתי עם הלג הזה בגבורה.
בלג לתחנה 7 הזה בלבול, כי השער שמצוייר במפה היה סגור. לכן עשיתי את העיקוף דרך הזינוק. לאחר מכן שוב כמעט נפלתי בפח ורצתי מזרחה, אבל נווטים שכבר היו שם ולא מצאו מעבר הזהירו אותי וחזרתי על עקבותיי ל-8.
הלג ל-8 אחרי הבעיות עם 7 נראה די מיותר. הנוף אולי יפה משובר הגלים שרצים עליו, אבל האם יש בו טעם לנווטים תחרותיים?
הלג ל-9 היה מאתגר מאוד. פרט לזה שהוא היה ארוך מאוד, היו גם מספר צירים שאותם היה אפשר לבחור והרבה אנשים שלא קוראים תיאור תחנות חשבו שהתחנה על החומה מהצד השני. בחרתי לרוץ מהצד המזרחי, כי הוא הכי קצר. בנוסף השתמשתי בחלק מהרחובות שרצתי בהם כבר וזה חסך לי זמן. וכמובן בחרתי בנתיב הכי פשוט, כדי להתעכב פחות על קריאת המפה.

מסקנות:
תכנון לגים מראש חוסך זמן.
בחירת צירים פשוטים במקומות מורכבים חוסך זמן.





יום שישי, 14 בדצמבר 2018

Kadima Zoran 21.07.18

רושם כללי:
עוד ניווט של מוקדם בבוקר. מאוד מהיר וכיפי.  לא היו בחירות ציר מעניינות, והניווט הסתכם בעיקר בלרוץ מהר ולספור פניות.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 11 הסיבוב הגדול הוא לא טעות. פשוט השטח החצי פתוח היה מכוסה בקוצים וחשבתי לשמור על הרגליים, לכן עברתי במקום שבו לא היו קוצים.
לתחנה 17 שוב ניסו לתפוש אותנו לא מתכננים את הלג עד הסוף (כל פעם עושים לג דומה על המפה הזאת).

מסקנות:
הניווט על שטחים מוכרים קל יותר.



יום חמישי, 13 בדצמבר 2018

Eli Cohen Park 14.07.18

רושם כללי:
היה מאוד משמח לקבל ניווטים בקיץ. מעולה שהם התקיימו מוקדם בבוקר, לפני שמגיע החום. ומעולה שהם היו ספרינטים, בשמחה וויתרתי על הקוצים שביער.
זה גם נתן סוג של הכנה לליגה שבה הכניסו הרבה ספרינטים השנה.
הפעם הספרינט היה בחיפה והיה ממש כיף. הבעיה היחידה היא שפספסתי את תחנה 14. מצד אחד זה אימון ולא נורא. מצד שני, האימון הזה מדמה תחרות אמיתית ולכן צריך להיזהר.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 7 היה עדיף לרוץ מתחת לבניין, זה היה מקצר את הריצה. 
לתחנה 8 כמעט ורצתי למבוי סתום. עכשיו אני רואה שהייתה גם אופציה לא רעה של תקיפה מצפון, אבל בזמנו לא ראיתי אותה.
לקראת תחנה 12 כבר הרגשתי עייפות ואולי בגלל זה פספסתי את תחנה 14 ...

מסקנות:
תכנון של הלג מראש (תחנה 8).
לשמור על ריכוז (תחנה 14)







יום שלישי, 11 בדצמבר 2018

Hrushivka (Ukraine) 02.07.18

רושם כללי:
המפה הזאת הייתה הכי טובה מבין כל שלושת הימים. גם הניווט שלי השתפר, אבל עדיין היה רחוק מלהיות חלק. 
כרגיל הזינוק היה באיחור, כי המארגנים מניחים את התחנות בבוקר (הזינוקים מתחילים מ-11). אחד ממניחי התחנות שוב איחר וזינקנו בעשרים דקות איחור. פרט לזה מזג האוויר היה נהדר ואידיאלי לניווט.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 לא הצלחתי להלביש את המפה למה שאני רואה בשטח. עכשיו אני מבינה שהסיבה לכך היא שמשולש הזינוק ועוד קו סגול שעובר בסביבה מסתיר חלק מהשבילים וזה בלבל אותי.
עד הלג לתחנה 8 הכל נראה טריוויאלי (על שבילים או ריצה לעבר פריט נוף בולט מאוד). ב-8 לא רציתי לתקוף דרך ההר, כי כבר לא היו לי כוחות והעלייה הייתה קשה. עקפתי את ההר ממזרח והתחלתי לעלות לתחנה 8. קיללתי את המארגנים על כך ששמו תחנה במקום כ"כ תלול שהיה צריך לטפס על ארבע ועם כל הבוץ הטרי הדבר היחיד שמנע ממני להחליק זאת האחיזה בעצים שצמחו על המדרון.
בלג לתחנה 9 עדיף היה לרדת, כי היא הייתה למטה, אבל ממש לא התחשק לי לזחול למטה. העדפתי עלות עד לשביל ולרדת דרכו.
בלג ל-11 כמעט איבדתי את עצמי בכל הוודיות. בסוף התאפסתי על צומת שבילים ומצאתי את התחנה.
אני לא יודעת למה הלג ל-12 הפך לעיקוף כזה גדול. בעקרון התכנון היה לצאת לקרחת היער ושם על השביל. אני מאשימה את העייפות בסטייה.
בלג ל-13 לא פחדתי לפספס את הוואדי הגדול, אבל העלייה הייתה קשה ואיטית בגלל הצמחייה.

מסקנות:
לא לאבד את האחיזה בשטח.
להתאמן יותר בחו"ל.
ובכלל, להתאמן יותר.

אם אסכם את ה"אליפות", אז הניווטים באוקראינה בכלל ברמה נמוכה. רמת הארגון לא מתקרבת אפילו לתחרויות המקומיות שלנו. כמות המשתתפים פשוט מבזה. הציוד שבו משתמשים עתיק יומין וגרוע מהשיטה של כרטיסי הקרטון.
מוזר שדווקא אחד מהנווטים החזקים בעולם יצא משם (יורי אמלצ'נקו) ועכשיו גר בשוודיה. והוא לא המתחרה הטוב יחיד מאוקראינה באליפויות עולם. אגב, יצא לי לפגוש אותו בתחרות העגומה הזאת עם שניים מבניו. כמובן ששלושתם זכו במקומות הראשונים. הם גם לא היו מרוצים מהרמה. 






יום רביעי, 10 באוקטובר 2018

Oprysheny (Ukraine) 01.07.18

רושם כללי:
עוד יום ביער מדהים. הפעם ללא גשם. והפעם היו לי פחות טעויות קשות (להבדיל להיום הראשון). אבל תחנה שהונחה לא במקום לא שיפרה את הביטחון העצמי שלי.
ביום הזה הבנתי שהאוקראינים בקטע של דיבורים עם המתחרים האחרים. כל הזמן שואלים איפה התחנה והאם ראיתי אותה ומה התחנה ההבאה שלי. 60 איש ביער ולפחות חמש פעמים במסלול אני נתקלת בשאלות כאלה. זה הרגיש כאילו רובם פעם ראשונה ביער.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה הראשונה היה צריך פשוט לרוץ. עשיתי פנייה מוקדמת (בכוונה) בל התחרטתי על כך כי השטח שהגעתי אליו היה קשה למעבר ובזבז לי זמן.
בלג לתחנה 2 ניסיתי לרוץ עם אזימוט, אבל כפי שניתן לראות מהמסלול שלי, זה לא הצליח. קשה לי להגיד למה. אף פעם לא היו לי בעיות לשמור על הכיוון. כשיצאתי אך הוואדי, הבנתי שעברתי את המקום שרציתי (שביל האש בכלל לא נבדל משביל רגיל שם). רצתי מזרחה לאורך הוואדי כדי להגיע לתחנה. כנראה הייתי צריכה לקחת אל החלק העליון של הוואדי וזה היה מקל על ההתקדמות שלי.
בלג לחנה 3 עשיתי טעות בכך שסמכתי שהיא מעבר לוואדי וזהו. כשהצלחתי לחצות, לא ראיתי את התחנה. לא הצלחתי לקרוא את השטח בכלל. ורק בטעות נפלתי על התנה.
בלג לתחנה 9 נראה כאילו עשיתי טעות בלרדת במורד ההר התלול ואז לרוץ בסבך ולא להקיף על שביל מדרום. הבעיה היא שהשביל מדרום היה כ"כ חלקלק שבקושי עליתי דרכו ומאוד פחדתי לרדת בו. הטעות הייתה לא להמשיך ישר בין האגמים.
הלג לתחנה 10 היה מאכזב. דבר ראשון - היא לא הייתה במקום וכפי שניתן לראות , עברתי איפה שהיא הייתה אמורה להיות, והיא לא הייתה שם. דבר שני, רציתי לחצות את הוואדי, אבל משום מה לא הצלחתי וסטיתי מזרחה עד לגדה שלו. בסוף מצאתי את התחנה איפשהו בין 10 ל-11.
תחנה 13 הייתה אכזבה נוספת. השטח הממופה בכלל לא תאם את המציאות. זאת הייתה אמורה להיות תחנה פשוטה, אבל עשב בגובה של אדם, העצים, הסבכים והמיפוי הלקוי לא אפשרו להתקרב אליה. ידעתי איפה היא, אבל לא יכולתי להגיע אלה במשך מספר דקות ארוכות.

מסקנות:
לא הצלחתי לשמור על הכיוון שבחרתי בו (תחנה2 ו-10)
ארגון התחרות היה חפיפניקי. תחנה לא במקום ותחנה שמוקמה באזור שממופה לא טוב.



יום שישי, 3 באוגוסט 2018

Hlybochok (Ukraine) 30.06.18

רושם כללי:
טוב, ניווט באוקראינה זאת חוויה של פעם בחיים. כי אחרי ניווט כזה לא תרצה לחזור לנווט שם. נווט שמוגדר כ"גביע אוקראינה" נראה כמו אימון די עלוב שבסופו יש יותר מדי מדליות לאותם האנשים.
סה"כ משתתפים: 59 (מתוכם 2 מישראל ו-3 משוודיה). כלומר זאת הייתה תחרות שלא מעניינת אף אחד.
כשראיתי את התחנה האלקטרונית, המחשבה שחלפה במוחי הייתה "מה זה?". אז "זה", היא התחנה על היד שלך ועל המנסרה ה"צ'יפ" שלא עובד אם הוא נרטב. תהליך ה"ניקוב" נראה בערך כך: אתה מגיע לתחנה, מצמיד את הצ'יפ לתחנה שעל היד שלך וממתין לאור האדום שיהבהב. זה לא קורה ואת לוקח את הצ'יפ האחר שתלוי לגיבוי. גם אז הנורה לא נדלקת. לכן אתה מנגב את הצ'יפ מהמים ומנסה שוב. כשגם זה לא עוזר אתה מנקב את המפה עם המנקב הרגיל וממשיך. כמה שניות בזבזת על זה? וככה כמעט בכל תחנה כשיש לך מעל 20 תחנות.


פרט לזה...
מזג האוויר היה גשום אבל לא קר. האוויר הנקי נתן כוח לרוץ. התחרות ביום הראשון הייתה בסגנון שליחים של איש אחד. הזינוק היה המוני (עד כמה המוני יכול להיות זינוק של 60 שישים איש?). היו שלושה מסלולים (לי היו שניים מהם), כך שעל התחנה הראשונה היו בערך 20 איש. והאוקראינים לא נחמדים בכלל כשזה מגיע לסימון התחנה (במיוחד שזה לוקח המון זמן).
המפה ביום הראשון לא הייתה משהו, אבל הטבע פשוט מדהים. אין סלע או מצוק ביער. היער קל לריצה אפילו בשטחים הירוקים, כי אין סבכים קוצניים.
המסלול עצמו פשוט מדי והולך ברובו על שבילים. כמו מסלול למתחילים. הפעם היחידה שהחלטתי לרוץ לא דרך השביל, גררה טעות איומה שעלתה לי בזמן יקר.

ניתוח ציר:
מסלול 1:
עד לתחנה 4 הכל היה על שבילים. לתחנה 5 היה סבך בקצה של הוואדי שלא מצויר על המפה.
בסביבות התחנה 7 המפה לא הייתה מדויקת והתחנה עמדה ממזרח לסבך ולא ממערב כפי שמצויר.
בתחנה 8 עשיתי את הטעות. במקום לרוץ על שביל ולעלות בוואדי עד לתחנה, בחרתי לרוץ בשטח. עשיתי סטייה גדולה מדי מערבה ולא הרגשתי שאני עולה. ואז הסתבכתי. הייתי בוואדיות אחרים לגמרי. חזרתי למטה כדי להתאפס ויצאת אל השדה. רק שחשבתי שיצאתי 500 מטר נמוך ממה שהייתי. ותקופתי דרומה ואז מערבה. טיילתי לאורך הוואדי גבוה מדי. ניסיתי לקרוא את התבליט שלא צויר ורק לאחר זמן רב מדי חזרתי למטה לקצה היער כדי להתאפס. אם הייתי רצה בשביל המסלול הזה היה הופך למשעמם שמתאים לעממי. 



מסלול 2:
במסלול השני עשיתי יותר טעויות. כבר בלג לתחנה ה-1 לא שמתי לב לפתח בגדר ועשיתי עיקוף מהכיוון הלא נכון.
בלג מס' 5 נמאס לי מהשבילים וחתכתי דרך השטח. נפלתי בול על התחנה.
בלג ל-7 התבלבלתי בשבילים וסטיתי מערבה. הרגשתי שאני עוברת מרחק גדול מדי ותיקנתי.
בלג ל-9 עשיתי טעות חמורה, אבל לא כולה הייתה באשמתי באותו המקום המפה לא הייתה מדויקת ובשדה עם הגבול המדויק היה יער. לכן כשסטיתי אל השביל הלא נכון ויצאתי אל קרחת יער קטנה, לא הבנתי איפה אני. אחרי ריצה ארוכה, הבנתי רציתי כבר להקיף את הכפר ממזרח. אבל שוב המפה לא הייתה מדויקת ולא היה ברור איפה השביל המקיף. בסוף חזרתי על עקבותיי ומצאתי את השביל הנכון.



מסקנות:
השטח בחו"ל והמפות בחו"ל שונות מאוד ממה שיש בארץ וצריך להתרגל אליהן כדי להרגיש ביטחון כלשהו.

יום ראשון, 8 ביולי 2018

Yafo 16.06.18

רושם כללי:
השטח מוכר לי וזה עזר במקרים מסויימים. ולמראת זאת, עשיתי טעויות בבחירת הצירים.
היה מאוד חם וזה הקשה על הריצה. מצד שני בעשר בבוקר כבר הייתי בבית.

ניתוח ציר:
בלג ל-1 הנתיב הקצר הוא דרך תחנה 8, אבל כשאתה מקבל מפה, אתה עדיין לא לגמרי מאופס. לכן הטעות בבחירת הציר.
בלג ל-3 הבחירה של הציר המערב טובה יותר, כי היא חוסכת מדרגות.
בלג ל-4 לא לגמרי הבנתי אם הכיתוב של הכביש הראשי אמור לאסור אותו מבחינת חצייה. הסימן המוסכם הוא X על הכביש האסור. פה לא היה.
בלג ל-5 עד עכשיו אני לא בטוחה איזה מהצדדים טוב יותר.
בלג ל-6 בחרתי בנתיב המזרחי למרות שממבט ראשון הוא לא נראה לי טריוויאלי (להקיף בניין). אבל מצד שני הוא הכי קצר. אז למה לא?
בלג ל-8 בחרתי להקיף מצפון, כי זה נתיב קל מבחינת ניווט וקצב ריצה.
בלג ל-9 הייתי אמורה להמשיך בכביש הראשי, אבל כמו שאר הנווטים, עברתי דרך הפארק.
בלג ל-10 פספסתי את המדרגות ויצא לי עיקוף.
11 זהיא תחנה מבלבלת וכל מי שדירתי איתו, חשב שהתחנה מהצד המזרחי ואחרי שראו את הגדר סביב השטח החצי פתוח, חזרו על עקבותיהם. אני עשיתי בדיוק את אותו הדבר.
בלג ל-14 הטריק היה לעבור דרך 17. לא מיד הבנתי את זה.
בלג ל-16 כנראה היה עדיף לעבור דרך 9. כי זה חוסך את המדרגות. לא חשבתי על זה.
בלג ל-18 בחרתי לרוץ מדרום. למרות שגם הצפון נראה לא רע. וללא מדרגות.

מסקנות:
אין מסכנות חדשות.
לנווט יותר ספרינטים. להעלות את הכושר.