רושם כללי:
עכשיו במבט לאחור, אני מתפלאת שהיו לי רק שתי טעויות גדולות. כשאני מסתכת על המפה ועל המסלול. אני רואה לפחות עוד חמש תחנות שיכלו להוות בעיה ועברתי אותן בשלום. זה היה אחד הניווטים הפחות אהובים עלי.
ניתוח ציר:
בלג לתחנה 3 יכולתי לתקופ מפינת הגדר, אבל הסבך שאז היה מפריד ביני לבין התחנה לא היה מאפשר לי לעבור במילא. לכן התחלתי עם הגדר ובשלב מסויים פשוט ניתקתי ממנה.
בלג ל- 4 הייתה סתייה איומה. בזמנו לא הבנתי למה זה קרה, אבל עכשיו בניתוח ציר רואים בודאות שהסבכים גררו אותי מערבה. חיכיתי לעבור את צינור המים ולא זכיתי לראות אותו. המפה כבר לא התאימה לשטח ואז התחלתי לחשוד. ניסיתי לאפס את עצמי, אבל ללא הועיל. רק כשנתקלתי בתחנה של מסלול אחר, הבנתי איפה אני. אז רצתי מזרחה לתחנה.
תחנה 6 יכלה להוות בעיה, לכן הורדתי את הקצב. עקפתי את הסבכים מצפון וקראתי את השטח בזהירות עד לתחנה.
תחנה 7 הייתה עוד יותר מסוכנת כי לא הייתה נקודת תקיפה קלה. הקצב ירד עוד יותר והייתי צריכה לקרוא כל סבך וקרחת.
הלג לתחנה 8 היה בעייתי למספר רב של נווטים (ראיתי אותם בשטח מחפשים את התחנה ומנסים להתאפס). אבל אחרי תחנה 6 ו-7 פשוט רצתי אל הסבך הגדול שמצפון. מה שכן, כשהגעתי לתחנה, היא הייתה כ"כ מוחבאת, שאפילו שני מטר ממנה היה פשוט בלתי אפשרי להבחין בה.
הלג ל-9 היי אייום ונורא. ולא כי אני נווטת גרועה. מה שנראה על המפה ומה שנראה בשטח הם שני דברים שונים. בהעדר נקודת תקיפה קרובה, תקפתי מצומת שבילים והתקדמתי בצמוד לסבך. וניתן להיאמר לזכותי שהגעתי לקרבת התחנה (פחות ממאה מטרא עד אליה). לאחר מכן התחלתי לפקפק בעצמי. ראיתי בשטח המון דברים שיכולים להיקרא כמצוק וכבר חשדתי שהגעתי למקום וא אפילו עברתי אותו. לחזור לנקודת תקיפה לא היה טעם. מה שעשיתי אחרי חיפושים ובזבוז זמן יקר, זה לקאת אל הסינגל הצפוני ותקפתי מהפינה שלו. בדעבד הייתי אמורה לעשות את זה מלכתחילה.
את הלג ל-13 היה ניתן לתכנן יותר טוב. כשהגעתי לשביל אחרי היער היה עדיף לעלות עליו ולרוץ עד לסינגל. ומשם מזרחה על הסינגל עד לצומת. ומשם כבר לתקוף עם קריאת סבכים.
בלג לתחנה 15 הייתי כבר ממש עייפה. אפילו התחלתי לרוץ דרומה בשביל הלא נכון. תפשתי את עצמי בזמן וחזרתי אחורה. לאחר ריצה לאורך הגדר וירידה קצרה בשביל שבכלל לא נראה בשטח, חופשתי את הסינגל, נראיתי משהו דומה וטיפסתי - עכשיו אני רואה שזה לא היה הוא. נקודת תקיפה? לא מספיק קרובה. והאמת, פשוט רציתי לסיים את המסלול כבר. כבר לא אתי את המפה (כי לא היה מה לקרוא - סתם סבכים בכל מקום). פשוט הלכתי לכיוון הכללי של התחנה. והגעתי אליה! (זה מה שהיית אמורה לעשות ב-9).
מסקנות:
את תכנון המסלולים אני לא יכולה לשנות. לכן צריך לחשוב על משהו אחר.
אם יש תחנות ללא נקודת תקיפה לפעול באחת מהאופציות:
עכשיו במבט לאחור, אני מתפלאת שהיו לי רק שתי טעויות גדולות. כשאני מסתכת על המפה ועל המסלול. אני רואה לפחות עוד חמש תחנות שיכלו להוות בעיה ועברתי אותן בשלום. זה היה אחד הניווטים הפחות אהובים עלי.
ניתוח ציר:
בלג לתחנה 3 יכולתי לתקופ מפינת הגדר, אבל הסבך שאז היה מפריד ביני לבין התחנה לא היה מאפשר לי לעבור במילא. לכן התחלתי עם הגדר ובשלב מסויים פשוט ניתקתי ממנה.
בלג ל- 4 הייתה סתייה איומה. בזמנו לא הבנתי למה זה קרה, אבל עכשיו בניתוח ציר רואים בודאות שהסבכים גררו אותי מערבה. חיכיתי לעבור את צינור המים ולא זכיתי לראות אותו. המפה כבר לא התאימה לשטח ואז התחלתי לחשוד. ניסיתי לאפס את עצמי, אבל ללא הועיל. רק כשנתקלתי בתחנה של מסלול אחר, הבנתי איפה אני. אז רצתי מזרחה לתחנה.
תחנה 6 יכלה להוות בעיה, לכן הורדתי את הקצב. עקפתי את הסבכים מצפון וקראתי את השטח בזהירות עד לתחנה.
תחנה 7 הייתה עוד יותר מסוכנת כי לא הייתה נקודת תקיפה קלה. הקצב ירד עוד יותר והייתי צריכה לקרוא כל סבך וקרחת.
הלג לתחנה 8 היה בעייתי למספר רב של נווטים (ראיתי אותם בשטח מחפשים את התחנה ומנסים להתאפס). אבל אחרי תחנה 6 ו-7 פשוט רצתי אל הסבך הגדול שמצפון. מה שכן, כשהגעתי לתחנה, היא הייתה כ"כ מוחבאת, שאפילו שני מטר ממנה היה פשוט בלתי אפשרי להבחין בה.
הלג ל-9 היי אייום ונורא. ולא כי אני נווטת גרועה. מה שנראה על המפה ומה שנראה בשטח הם שני דברים שונים. בהעדר נקודת תקיפה קרובה, תקפתי מצומת שבילים והתקדמתי בצמוד לסבך. וניתן להיאמר לזכותי שהגעתי לקרבת התחנה (פחות ממאה מטרא עד אליה). לאחר מכן התחלתי לפקפק בעצמי. ראיתי בשטח המון דברים שיכולים להיקרא כמצוק וכבר חשדתי שהגעתי למקום וא אפילו עברתי אותו. לחזור לנקודת תקיפה לא היה טעם. מה שעשיתי אחרי חיפושים ובזבוז זמן יקר, זה לקאת אל הסינגל הצפוני ותקפתי מהפינה שלו. בדעבד הייתי אמורה לעשות את זה מלכתחילה.
את הלג ל-13 היה ניתן לתכנן יותר טוב. כשהגעתי לשביל אחרי היער היה עדיף לעלות עליו ולרוץ עד לסינגל. ומשם מזרחה על הסינגל עד לצומת. ומשם כבר לתקוף עם קריאת סבכים.
בלג לתחנה 15 הייתי כבר ממש עייפה. אפילו התחלתי לרוץ דרומה בשביל הלא נכון. תפשתי את עצמי בזמן וחזרתי אחורה. לאחר ריצה לאורך הגדר וירידה קצרה בשביל שבכלל לא נראה בשטח, חופשתי את הסינגל, נראיתי משהו דומה וטיפסתי - עכשיו אני רואה שזה לא היה הוא. נקודת תקיפה? לא מספיק קרובה. והאמת, פשוט רציתי לסיים את המסלול כבר. כבר לא אתי את המפה (כי לא היה מה לקרוא - סתם סבכים בכל מקום). פשוט הלכתי לכיוון הכללי של התחנה. והגעתי אליה! (זה מה שהיית אמורה לעשות ב-9).
מסקנות:
את תכנון המסלולים אני לא יכולה לשנות. לכן צריך לחשוב על משהו אחר.
אם יש תחנות ללא נקודת תקיפה לפעול באחת מהאופציות:
- לעבור להליכה ולקרוא כל פריט שטח אפשרי (תחנות 6, 7, 15)
- לעבור את התחנה במכוון ולתקוף מפריט נוף בולט לאחור (תחנה 9).
- לקחת אזימוט מדוייק וללכת בו ללא סתייה (תחנה 9, )15
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה