רושם כללי:
מפה חדשה זה כיף. מפה חדשה בצפון זה עוד יותר כיף. כי בד"כ השטחים בצפון יותר דומים לאלא שבאירופה - פחות סלעים וקוצים ויותר יער פתוח ושדות. גם המקרה של המפה הזאת דומה.
מזג האוויר היה קר ואיים לרדת גשם, אבל למזלי שזמן הניווט שלי, כמעט ולא היה גשם. מה שכן, היה הרבה בוץ על השבילים והשטח היה חלקלק.
בתחרות עצמה עשיתי טעות מאוד גדולה לתחנה 7 והז ממש דיכא אותי.
מפה חדשה זה כיף. מפה חדשה בצפון זה עוד יותר כיף. כי בד"כ השטחים בצפון יותר דומים לאלא שבאירופה - פחות סלעים וקוצים ויותר יער פתוח ושדות. גם המקרה של המפה הזאת דומה.
מזג האוויר היה קר ואיים לרדת גשם, אבל למזלי שזמן הניווט שלי, כמעט ולא היה גשם. מה שכן, היה הרבה בוץ על השבילים והשטח היה חלקלק.
בתחרות עצמה עשיתי טעות מאוד גדולה לתחנה 7 והז ממש דיכא אותי.
ניתוח ציר:
הלג לתחנה 1 היה זינוק בעלייה. תחנה שלא קשה לנווט אליה, אבל כולו בעלייה. בפנייה האחרונה של השביל חתכתי דרך השטח, חוסכת לעצמי שני קווי גובה עלייה.
בלג לתחנה 2 לא היה שום דבר מיוחד. לרוץ אל הואדי ולקחת את התחנה. אבל משום מה עשיתי אותו מאוד לאט ביחס לאחרים. אני יודעת שזאת הייתה ירידה יחסית תלולה וחלקלקה ונזהרתי יתר על המידה, כי עדיין לא התרגלתי לשטח.
בלג ל-3 היו שתי אופציות: או לתקוף מלמטה דרך השביל הדרומי או לתקוף מלמעלה דרך השביל הצפוני. כדי לחסוך קווי גובה, בחרתי באפשרות הצפונית.
תחנה 5 יכלה להיות קשה ניווטית (למצוא סלע בשטח סלעי). ניסיתי לעקוף את השטח הסלעי ממערב ולהתמקד בשלוחה. הייתי בכיוון, אבל זה עזר שמספר נווטים לקחו את התחנה מול עיניי. מה שכן, היה קשה להגיע אליה בתוך כל הבוץ שמסביב.
הלג לתחנה 7 היה פשוט disaster. מה קרה שם? הייתי בדרך לתחנה ומשום מה חשבתי אחרת וצריכה לעבור עוד שטח עד לשביל הבא. כשפילסתי את דרכי לצומת הבאה, המפה כבר לא הסתדרה לי וחלפתי על פני התחנה 7 בלי לשים לב. הגעתי לצומת הצפונית לתחנה וחשבתישהגעתי למקום הנכון. עכשיו רצתי על השביל והייתי צריכה לעלות, אבל הטח וקווי הגובה לא הסתדרו לי. כלום לא הסתדר. ואז נפל האסימון. ירדתי מההר וחזרתי אחורה, מקללת את עצמי.
בלג ל-9 גם הייתה סטייה, אבל היא לא הייתה חמורה. כשיצאתי מהתחנה דרומה, איבדתי את האחיזה במפה. כשיצאתי אל השטח הפתוח עם הגדר, חשבתי שאני דרומית יותר, מול הגדר הצרה (כפי שהיה בתכנון). אבל השטח לא הסתדר לי. חציתי את שתי הגדרות ועליתי על השביל. שם הבנתי איפה אני ותיקנתי. בקרבת התחנה, אחרי שירדתי מהשביל האחרון דרומה, ולמרות שעצרתי בקו גובה מתאים, עדיין היה לא פשוט להבחין בפריט נוף (סלע) בנוף הסלעי הזה.
אחרי תחנה 9 הייתי כבר עייפה והעלייה ל-10 ו-11 לא עזרה למצב.
הלג ל-12 היה ארוך, ועברתי דרך השטח המקולל הזה שבו הסתבכתי בתחנה 7. בפעם השנייה כבר לא הסתבכתי. תקפתי את התחנה מקצה היער.
בלג ל-13 כשעליתי לצלע ההר, כמעט עלילי יותר מדי. הרגשתי בזה והמשכתי מערבה.
מסקנות:
צריך יותר כושר למסלולים תלולים שעוברים בעיקר בשבילים.
יותר ריכוז. לא לאבד את האחיזה במפה.
הלג לתחנה 1 היה זינוק בעלייה. תחנה שלא קשה לנווט אליה, אבל כולו בעלייה. בפנייה האחרונה של השביל חתכתי דרך השטח, חוסכת לעצמי שני קווי גובה עלייה.
בלג לתחנה 2 לא היה שום דבר מיוחד. לרוץ אל הואדי ולקחת את התחנה. אבל משום מה עשיתי אותו מאוד לאט ביחס לאחרים. אני יודעת שזאת הייתה ירידה יחסית תלולה וחלקלקה ונזהרתי יתר על המידה, כי עדיין לא התרגלתי לשטח.
בלג ל-3 היו שתי אופציות: או לתקוף מלמטה דרך השביל הדרומי או לתקוף מלמעלה דרך השביל הצפוני. כדי לחסוך קווי גובה, בחרתי באפשרות הצפונית.
תחנה 5 יכלה להיות קשה ניווטית (למצוא סלע בשטח סלעי). ניסיתי לעקוף את השטח הסלעי ממערב ולהתמקד בשלוחה. הייתי בכיוון, אבל זה עזר שמספר נווטים לקחו את התחנה מול עיניי. מה שכן, היה קשה להגיע אליה בתוך כל הבוץ שמסביב.
הלג לתחנה 7 היה פשוט disaster. מה קרה שם? הייתי בדרך לתחנה ומשום מה חשבתי אחרת וצריכה לעבור עוד שטח עד לשביל הבא. כשפילסתי את דרכי לצומת הבאה, המפה כבר לא הסתדרה לי וחלפתי על פני התחנה 7 בלי לשים לב. הגעתי לצומת הצפונית לתחנה וחשבתישהגעתי למקום הנכון. עכשיו רצתי על השביל והייתי צריכה לעלות, אבל הטח וקווי הגובה לא הסתדרו לי. כלום לא הסתדר. ואז נפל האסימון. ירדתי מההר וחזרתי אחורה, מקללת את עצמי.
בלג ל-9 גם הייתה סטייה, אבל היא לא הייתה חמורה. כשיצאתי מהתחנה דרומה, איבדתי את האחיזה במפה. כשיצאתי אל השטח הפתוח עם הגדר, חשבתי שאני דרומית יותר, מול הגדר הצרה (כפי שהיה בתכנון). אבל השטח לא הסתדר לי. חציתי את שתי הגדרות ועליתי על השביל. שם הבנתי איפה אני ותיקנתי. בקרבת התחנה, אחרי שירדתי מהשביל האחרון דרומה, ולמרות שעצרתי בקו גובה מתאים, עדיין היה לא פשוט להבחין בפריט נוף (סלע) בנוף הסלעי הזה.
אחרי תחנה 9 הייתי כבר עייפה והעלייה ל-10 ו-11 לא עזרה למצב.
הלג ל-12 היה ארוך, ועברתי דרך השטח המקולל הזה שבו הסתבכתי בתחנה 7. בפעם השנייה כבר לא הסתבכתי. תקפתי את התחנה מקצה היער.
בלג ל-13 כשעליתי לצלע ההר, כמעט עלילי יותר מדי. הרגשתי בזה והמשכתי מערבה.
מסקנות:
צריך יותר כושר למסלולים תלולים שעוברים בעיקר בשבילים.
יותר ריכוז. לא לאבד את האחיזה במפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה