Oprysheny (Ukraine) 01.07.18

רושם כללי:

עוד יום ביער מדהים. הפעם ללא גשם. והפעם היו לי פחות טעויות קשות (להבדיל להיום הראשון). אבל תחנה שהונחה לא במקום לא שיפרה את הביטחון העצמי שלי.

ביום הזה הבנתי שהאוקראינים בקטע של דיבורים עם המתחרים האחרים. כל הזמן שואלים איפה התחנה והאם ראיתי אותה ומה התחנה ההבאה שלי. 60 איש ביער ולפחות חמש פעמים במסלול אני נתקלת בשאלות כאלה. זה הרגיש כאילו רובם פעם ראשונה ביער.

ניתוח ציר:

בלג לתחנה הראשונה היה צריך פשוט לרוץ. עשיתי פנייה מוקדמת (בכוונה) בל התחרטתי על כך כי השטח שהגעתי אליו היה קשה למעבר ובזבז לי זמן.

בלג לתחנה 2 ניסיתי לרוץ עם אזימוט, אבל כפי שניתן לראות מהמסלול שלי, זה לא הצליח. קשה לי להגיד למה. אף פעם לא היו לי בעיות לשמור על הכיוון. כשיצאתי אך הוואדי, הבנתי שעברתי את המקום שרציתי (שביל האש בכלל לא נבדל משביל רגיל שם). רצתי מזרחה לאורך הוואדי כדי להגיע לתחנה. כנראה הייתי צריכה לקחת אל החלק העליון של הוואדי וזה היה מקל על ההתקדמות שלי.

בלג לחנה 3 עשיתי טעות בכך שסמכתי שהיא מעבר לוואדי וזהו. כשהצלחתי לחצות, לא ראיתי את התחנה. לא הצלחתי לקרוא את השטח בכלל. ורק בטעות נפלתי על התנה.
בלג לתחנה 9 נראה כאילו עשיתי טעות בלרדת במורד ההר התלול ואז לרוץ בסבך ולא להקיף על שביל מדרום. הבעיה היא שהשביל מדרום היה כ"כ חלקלק שבקושי עליתי דרכו ומאוד פחדתי לרדת בו. הטעות הייתה לא להמשיך ישר בין האגמים.
הלג לתחנה 10 היה מאכזב. דבר ראשון - היא לא הייתה במקום וכפי שניתן לראות , עברתי איפה שהיא הייתה אמורה להיות, והיא לא הייתה שם. דבר שני, רציתי לחצות את הוואדי, אבל משום מה לא הצלחתי וסטיתי מזרחה עד לגדה שלו. בסוף מצאתי את התחנה איפשהו בין 10 ל-11.
תחנה 13 הייתה אכזבה נוספת. השטח הממופה בכלל לא תאם את המציאות. זאת הייתה אמורה להיות תחנה פשוטה, אבל עשב בגובה של אדם, העצים, הסבכים והמיפוי הלקוי לא אפשרו להתקרב אליה. ידעתי איפה היא, אבל לא יכולתי להגיע אלה במשך מספר דקות ארוכות.

מסקנות:
לא הצלחתי לשמור על הכיוון שבחרתי בו (תחנה2 ו-10)
ארגון התחרות היה חפיפניקי. תחנה לא במקום ותחנה שמוקמה באזור שממופה לא טוב.