Hlybochok (Ukraine) 30.06.18

רושם כללי:

טוב, ניווט באוקראינה זאת חוויה של פעם בחיים. כי אחרי ניווט כזה לא תרצה לחזור לנווט שם. נווט שמוגדר כ"גביע אוקראינה" נראה כמו אימון די עלוב שבסופו יש יותר מדי מדליות לאותם האנשים.

סה"כ משתתפים: 59 (מתוכם 2 מישראל ו-3 משוודיה). כלומר זאת הייתה תחרות שלא מעניינת אף אחד.

כשראיתי את התחנה האלקטרונית, המחשבה שחלפה במוחי הייתה "מה זה?". אז "זה", היא התחנה על היד שלך ועל המנסרה ה"צ'יפ" שלא עובד אם הוא נרטב. תהליך ה"ניקוב" נראה בערך כך: אתה מגיע לתחנה, מצמיד את הצ'יפ לתחנה שעל היד שלך וממתין לאור האדום שיהבהב. זה לא קורה ואת לוקח את הצ'יפ האחר שתלוי לגיבוי. גם אז הנורה לא נדלקת. לכן אתה מנגב את הצ'יפ מהמים ומנסה שוב. כשגם זה לא עוזר אתה מנקב את המפה עם המנקב הרגיל וממשיך. כמה שניות בזבזת על זה? וככה כמעט בכל תחנה כשיש לך מעל 20 תחנות.

פרט לזה...

מזג האוויר היה גשום אבל לא קר. האוויר הנקי נתן כוח לרוץ. התחרות ביום הראשון הייתה בסגנון שליחים של איש אחד. הזינוק היה המוני (עד כמה המוני יכול להיות זינוק של 60 שישים איש?). היו שלושה מסלולים (לי היו שניים מהם), כך שעל התחנה הראשונה היו בערך 20 איש. והאוקראינים לא נחמדים בכלל כשזה מגיע לסימון התחנה (במיוחד שזה לוקח המון זמן).

המפה ביום הראשון לא הייתה משהו, אבל הטבע פשוט מדהים. אין סלע או מצוק ביער. היער קל לריצה אפילו בשטחים הירוקים, כי אין סבכים קוצניים.

המסלול עצמו פשוט מדי והולך ברובו על שבילים. כמו מסלול למתחילים. הפעם היחידה שהחלטתי לרוץ לא דרך השביל, גררה טעות איומה שעלתה לי בזמן יקר.

ניתוח ציר:

מסלול 1:

עד לתחנה 4 הכל היה על שבילים. לתחנה 5 היה סבך בקצה של הוואדי שלא מצויר על המפה.

בסביבות התחנה 7 המפה לא הייתה מדויקת והתחנה עמדה ממזרח לסבך ולא ממערב כפי שמצויר.

בתחנה 8 עשיתי את הטעות. במקום לרוץ על שביל ולעלות בוואדי עד לתחנה, בחרתי לרוץ בשטח. עשיתי סטייה גדולה מדי מערבה ולא הרגשתי שאני עולה. ואז הסתבכתי. הייתי בוואדיות אחרים לגמרי. חזרתי למטה כדי להתאפס ויצאת אל השדה. רק שחשבתי שיצאתי 500 מטר נמוך ממה שהייתי. ותקופתי דרומה ואז מערבה. טיילתי לאורך הוואדי גבוה מדי. ניסיתי לקרוא את התבליט שלא צויר ורק לאחר זמן רב מדי חזרתי למטה לקצה היער כדי להתאפס. אם הייתי רצה בשביל המסלול הזה היה הופך למשעמם שמתאים לעממי. 

מסלול 2:

במסלול השני עשיתי יותר טעויות. כבר בלג לתחנה ה-1 לא שמתי לב לפתח בגדר ועשיתי עיקוף מהכיוון הלא נכון.
בלג מס' 5 נמאס לי מהשבילים וחתכתי דרך השטח. נפלתי בול על התחנה.
בלג ל-7 התבלבלתי בשבילים וסטיתי מערבה. הרגשתי שאני עוברת מרחק גדול מדי ותיקנתי.
בלג ל-9 עשיתי טעות חמורה, אבל לא כולה הייתה באשמתי באותו המקום המפה לא הייתה מדויקת ובשדה עם הגבול המדויק היה יער. לכן כשסטיתי אל השביל הלא נכון ויצאתי אל קרחת יער קטנה, לא הבנתי איפה אני. אחרי ריצה ארוכה, הבנתי רציתי כבר להקיף את הכפר ממזרח. אבל שוב המפה לא הייתה מדויקת ולא היה ברור איפה השביל המקיף. בסוף חזרתי על עקבותיי ומצאתי את השביל הנכון.

מסקנות:
השטח בחו"ל והמפות בחו"ל שונות מאוד ממה שיש בארץ וצריך להתרגל אליהן כדי להרגיש ביטחון כלשהו.