יום שני, 12 במרץ 2018

Yaar Qiryat Ata 10.03.18

רושם כללי:
מזג אוויר מעולה. מפה שברובה תואמת את המציאות (לג לתחנה 5 לא נחשב). תאור תחנות שכמעט הפיל אותי (תחנה 7). היה קצת קשה בגלל כל הריצות על שבילים (בזה אני חלשה יותר). היה מעט אתגר ניווטי (בזה אני חזקה יותר).
נדרשתי מספר פעמים לתכנן לג ארוך - שזה טוב.
תחנה מאתגרת יחידה הייתה תחנה מס' 1.
בסופו של דבר היה כיף.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה ה-1 היה מסוכן, כי בתחילת המסלול עוד לא נכנסת למפה ויש לך יותר מדי כוחות. בנוסף הלג הוא בירידה ויש רצון לעשות אותו מהר. יצאתי אל השביל דרך השטח הפתוח. משם רצתי צפונה ומצאת את גדר האבנים (בכלל לא בולטת בשטח, אבל הייתה שם תחנה). משם תקפתי את התחנה. ראיתי סבכים משמאלי טיתי כשחשבתי שהם שלי. אחרי מבט במפה הבנתי את הטעות והמשכתי למטה עד לסבכים גדולים יותר (אלה שהיו שלי).
בלג ל-2 השביל הוא האופציה הנורמאלית היחידה.
בלג ל-3 עשיתי קצת עיקוף דרך השביל כדי לתקוף דרך השטח הפתוח והסלעים. אני לא מתחרטת על כך. התחנה השני הסבכים לא היו כ"כ ברורים ויכול להיות שהייתי מפספסת אותם ממרחק גדול יותר.
בלג ל-4 גם שם היה צריך לרוץ בשביל. בצומת שבילים לפני המנהרה ראיתי שהשביל יורד למטה והבנתי שאחרי זה אצטרך לצבור את המטרים האלה בחזרה, לכן חתכתי לסינגל ודרומה בשטח מהפנייה שלו. פספסתי את המערה. עברתי נמוך יותר, אבל הסינגל מדרום תפש אותי וראיתי את הפנייה שלו. משם תקפתי בקלות. לא איבדתי הרבה זמן. בעיכר חוסר כושר.
הלג ל-5 היה קשה היו אי דיוקים במפה בקרבת חורבות אושה וגם שמעתי מנווטים אחרים שרצו על השביל, שבצמרת ההר היה בלאגן. בכל מקרה, רצתי דרך המעבר המסומן בגדר, שם היה שביל שאפשר לי התקדמות די מהירה בתוך הצמחייה. זרמתי איתו כדי להימע מעשב גבוה. יצאתי בצד הצפוני של אושה ושם היה בלאגן במפה. לא התעכבתי. ידעתי שאני צריכה לרוץ מזרחה אל השדה המעובד הגדול וכך עשיתי. אחרי מאמץ מיותר לחלוטין, הגעתי לקצה השדה ומשם על השביל עד לפסגה. על השביל לאורך הגדר וחתכתי לשטח כשראיתי את הסבכים. אלה היו לא הסבכים שלי (גדולים מדי). המשכתי למטה יותר וראיתי שני סבכים שנראו לי נחמדי מספיק וכשהתקרבתי אכן היה בינייהם מצוק.
בלג ל-7 תאור תחנות היה סלע. בפועל היה עץ. רצתי אל קצה השטח הפתוח ומשם על קו גובה דרך השטח הסבוך. מצפה לראות סלע ומצוק. יצאתי בו אל התחנה ולא רואית סלע. בכלל לא שמתי לב לעץ. למזלי היו עוד מספר נווטים שהגיעו לאזור והתברר שתאור התחנות לא תואם את הפריט.
הלג ל-8 היה בעיקר קשה פיזית, אבל הכל על שבילים.
בלגל -9 בחרתי לרוץ דרך השטח, כי הזדמן לי שביל שלא מסומן שהוביל אותי די יפה אל הסינגל הכן מסומן ומשם כשהתחיל לרדת חתכתי דרך השטח שגם היה קל לריצה. יכול להיות שדרך השביל היה יותר מהיר.
בלג ל-10 מסתבר שהבחירה שלי הייתה טובה (אחרי השוואת זמנים של אחרים). רצתי דרך השביל ותקפתי מהמצוק התחתון והשטח הפתוח בין המצוקים.
בלג ל-11 רצתי בסינגל. ומשם דרך השטח. יצאתי מול הסבך הארוך. עקפתי אולו והיה קל לראות את התחנה.
הלג ל-12 על שבילים. כל אופציה אחרת הייתה הפסד ברור.


מסקנות:
הכושר עדיין מהווה בעיה.
את הלג לתחנה הראשןנה חשוב לעשות בזהירות.
את הלג הארוך היה עדיף לרוץ בשביל ואם היה לי קצת יותר כושר, כנראה הייתי מחליטה לעושת את זה. אבל מכיוון שכל מטר אצלי הוא קריטי והעיקוף היה גדול למדי, נמנעתי מהשביל וכנראה זה משה שגרם לי להפסיד.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה