רושם כללי:
לא הייתה שמש ישירה וזה טוב, אבל נשבה רוח חזקה מהים, דבר שהפך את מזג האוויר לפחות אידיאלי לניווט. השטח עצמו מוכר לי מניווטים קודמים והשימוש הלא מבוטל בשבילים מאפיין את בחירות הציר.
ועדיין היה נחמד. בלג לסיום ראיתי שחף מרחף באוויר בגובה העיניים, כי הסיום היה על מצוק מאוד גבוה. היה מגניב.
ניתוח ציר:
כבר בלג לתחנה ה-1 המפה הייתה לא מדוייקת. פיצול השבילים שחיקיתי לו, לא הופיע. כבר הרגשתי שאני ממשחורגת מהמרחק שבו הו היה אמור להיות והשטח משתנה. לכן חתכתי דרך הצמחייה לכיוון התחנה.
בלג ל-2 ו-3 הניווט היה בהסתמך בסבכים.
בלג ל-4 על השביל. לא ברור למה היה את השטח המסומן כאסור למעבר. בפועל לא היה שום דבר שימנע את הריצה שם. וכולם רצו. עשיתי עיקוף רק כדי לראות עד כמה אבסורדי זה יהיה.
בלג ל-7 בחרתי לעשות טרייד-אוף בין הטיפוס לצמרת של ההר ובין העיקוף שלו. ראיתי הרבה נווטים שהלכו דרך הפסגה. לא הייתה סיבה לאכול עוד עשרה מטרים לגובה. באמת שלא.
בקרבת תחנה 8 שוב השטח לא היה מדוייק. היתה שם תלולית בגובה ארבעה מטרים שלא מסומנת במפה. (למרות העדכון המקומי שהיה). היא קצת בלבלה אותי (בכל זאת, תלולית יחידה במפה, אז מה שהיא קצת יותר קרוב לכביש ממה שמסומן. המפה בכל מקרה לא מדוייקת.. לא?). אז לא. זאת לא הייתה התלולית.
בלג ל-9 נמאסו עלי השבילים. וגם ככה סימנו שאסור לרוץ על הכביש - למרות שכבר סללו שם מדרכה להולכי רגל. אז רצתי דרך השטח ותפשתי את הסינגל הנעלם. רצתי לאורכו ופתאום הגעתי מערבה מדי. הבנתי שזה שביל שלא מסומן במפה ולכן חזרתי ומצאתי את הפנייה של הסינגל אל הסבך. (אולי זה היה השביל שהצומת שלו נעלמה מהמפה בלג לתחנה 1? - האנקדוטה). סביבת התחנה 9 לא דמתה למה שמתוייר במפה. אבל זה כבר לא באמת הפריע.
מסקנות:
אף פעם לא לסמוך על המפה בעיניים עצומות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה