רושם כללי:
אני חשבתי שהמסלולים הארוכים נגמרו... מסתבר שהחליטו לעשות יותר משני ניווטים של לונג בעונה הזאת. ולא אני לא בכור למסלולים האלה. בנוסף עשיתי טעויות ולא היה לי סיכוי. מה שכן, הרגשתי שהכושר שלי השתפ מעט, לא שזה עזר לי. ב-GPS יצא לי 10 ק"מ ורק המחשבה על המרחק הגדול הזה עושה לי רע.
ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 רצתי על השביל עד לפנייה. משם דרך השטח מזרחה עד למצוקים. לא הייתי בטוחה איפה בדיוק עליתי, לכן עשיתי סיבוב קטן מערבה ומשפ פניתי צפון מזרחה לתחנה.
בלג ל-2 עשיתי טעות שהתעקשתי לצאת לשביל. זה היה בכלל בכיוון ההפוך לנתיב ההתקדמות שלי אל התחנה. רצתי על השביל עד ליער. בתוך היער שוב על השביל עד לפנייה. משם חתכתי מערבה. יצאתי אל הסינגל והתקדמתי לאורכו. החלטתי לחתוך דרך הצברים (בפתח בינייהם). כששוב הגעתי אל השביל, משום מה לא הצלחתי לאפס את עצמי ופניתי לכיוון ההפוך. עד מהרה הבנתי שאני הולכת להסתבך. למזלי הצלחתי להתאפס ורצתי על השביל עד לשדה. תקפתי את התחנה מוקדם מדי. היער הסבוך הקשה על קריאת השטח ועל מציאת התחנה.
בלג ל-3 תפשתי את השקע שבו הייתה תחנה אחרת, אבל בלט מספיק כדי לשמש כנקודת תקיפה.
תחנה 4 לאורך היער הסבוך.
תחנה 5 על קו גובה עד לסינגל ואז למטה. בעקרון יצאתי נמוך מהסינגל אל קרחת היער. אבל זה גם מספיק טוב.
בהלג ל-6 חתכתי דרך השטח אל השביל השני. עליתי דרומה ומהכיפה המשכתי מערבה. נתקלתי בשקע שסומן במפה וזה איפס אותי ונתן לי נקודת ייחוס. משם דרך היער הסבוך. סטיתי קצת צפונה בכוונה כדי לא לפספס את התחנה. כך ידעתי שאני צריכה לחפש אותה מדרום לי.
ל-7 כמעט טעיתי בשביל. תיקנתי דרך השטח. תקפתי מקצה סבך וגדר אבנים בהמשך.
בלג ל-9 ירדתי אל הואדי והתחלתי לעלות מהעץ הבודד בקצה גדר אבנים. עד העץ הבא ושם כבר התחנה.
בלג ל-11 על גבול היער.
בלג ל-12 הסבך הגדול באמצע לא היה כ"כ נורא. הרבה נווטים כבר רצו שם והיה שביל נחמד.
בשדה היה שביל שעשיו אני רואה שלא סומון וכאילו רצתי דרך השטח האסור. לא ברור למה לא ציירו את השביל דרך השדה. רק כשעברתי את השדה אל היער, הבנתי שהשביל היה בכלל לא סומן.
בלג ל-15 על קו גובה והואדי שמש כנקודת תקיפה.
בלג ל-16 כמעט פספסתי את התחנה, כי לא קראתי נכון את המפה. התבלבלתי במספר השבילים שאני צריכה לחצות. אבל ראיתי את העץ הבודד והתחנה משמאלי והבנתי מיד שפישלתי.
הלג ל-18 היה קל מדי. פשוט על השביל ואז על הגדר.
ואז בלג ל-19 פישלתי. טעות של עייפות. רצתי אחרי אנשים בתקווה שהם יגיעו אל התחנה שלי. התקדמתי מערבה גבוה מהתחנה. כשיצאתי לשטח הפתוח ידעתי בערך איפה אני, אבל לא הצלחתי להאחז בפרטי הנוף. בזבזתי זמן ובסוף מצאתי את התחנה.
בלג ל-20 רצתי דרך תחנה 8. ואז דרך הפיצול בשביל. כשנכנסתי לשטח, כבר ראיתי את פריט הנוף מרחוק.
בלג ל-21 התקדמתי בעיקר על קו הגובה. ראיתי את השקע הראשון ואז את הסבך. ידעתי שאיפשהו ביניהם אמור להיות השקע השני.
הלג ל-22 לג פשוט בירידה. רק לרוץ לכיוון הנכון.
מסקנות:
כושר. כמו תמיד. אחרי שעה בשטח הסתכלתי בשעון, כי הרגשתי שאני מתעייפת. כל ניווט מעל שעה הוא יותר מדי בשבילי בנתיים.
ושוב טעויות בגלל עייפות.
בלג לתחנה ה-1 רצתי על השביל עד לפנייה. משם דרך השטח מזרחה עד למצוקים. לא הייתי בטוחה איפה בדיוק עליתי, לכן עשיתי סיבוב קטן מערבה ומשפ פניתי צפון מזרחה לתחנה.
בלג ל-2 עשיתי טעות שהתעקשתי לצאת לשביל. זה היה בכלל בכיוון ההפוך לנתיב ההתקדמות שלי אל התחנה. רצתי על השביל עד ליער. בתוך היער שוב על השביל עד לפנייה. משם חתכתי מערבה. יצאתי אל הסינגל והתקדמתי לאורכו. החלטתי לחתוך דרך הצברים (בפתח בינייהם). כששוב הגעתי אל השביל, משום מה לא הצלחתי לאפס את עצמי ופניתי לכיוון ההפוך. עד מהרה הבנתי שאני הולכת להסתבך. למזלי הצלחתי להתאפס ורצתי על השביל עד לשדה. תקפתי את התחנה מוקדם מדי. היער הסבוך הקשה על קריאת השטח ועל מציאת התחנה.
בלג ל-3 תפשתי את השקע שבו הייתה תחנה אחרת, אבל בלט מספיק כדי לשמש כנקודת תקיפה.
תחנה 4 לאורך היער הסבוך.
תחנה 5 על קו גובה עד לסינגל ואז למטה. בעקרון יצאתי נמוך מהסינגל אל קרחת היער. אבל זה גם מספיק טוב.
בהלג ל-6 חתכתי דרך השטח אל השביל השני. עליתי דרומה ומהכיפה המשכתי מערבה. נתקלתי בשקע שסומן במפה וזה איפס אותי ונתן לי נקודת ייחוס. משם דרך היער הסבוך. סטיתי קצת צפונה בכוונה כדי לא לפספס את התחנה. כך ידעתי שאני צריכה לחפש אותה מדרום לי.
ל-7 כמעט טעיתי בשביל. תיקנתי דרך השטח. תקפתי מקצה סבך וגדר אבנים בהמשך.
בלג ל-9 ירדתי אל הואדי והתחלתי לעלות מהעץ הבודד בקצה גדר אבנים. עד העץ הבא ושם כבר התחנה.
בלג ל-11 על גבול היער.
בלג ל-12 הסבך הגדול באמצע לא היה כ"כ נורא. הרבה נווטים כבר רצו שם והיה שביל נחמד.
בשדה היה שביל שעשיו אני רואה שלא סומון וכאילו רצתי דרך השטח האסור. לא ברור למה לא ציירו את השביל דרך השדה. רק כשעברתי את השדה אל היער, הבנתי שהשביל היה בכלל לא סומן.
בלג ל-15 על קו גובה והואדי שמש כנקודת תקיפה.
בלג ל-16 כמעט פספסתי את התחנה, כי לא קראתי נכון את המפה. התבלבלתי במספר השבילים שאני צריכה לחצות. אבל ראיתי את העץ הבודד והתחנה משמאלי והבנתי מיד שפישלתי.
הלג ל-18 היה קל מדי. פשוט על השביל ואז על הגדר.
ואז בלג ל-19 פישלתי. טעות של עייפות. רצתי אחרי אנשים בתקווה שהם יגיעו אל התחנה שלי. התקדמתי מערבה גבוה מהתחנה. כשיצאתי לשטח הפתוח ידעתי בערך איפה אני, אבל לא הצלחתי להאחז בפרטי הנוף. בזבזתי זמן ובסוף מצאתי את התחנה.
בלג ל-20 רצתי דרך תחנה 8. ואז דרך הפיצול בשביל. כשנכנסתי לשטח, כבר ראיתי את פריט הנוף מרחוק.
בלג ל-21 התקדמתי בעיקר על קו הגובה. ראיתי את השקע הראשון ואז את הסבך. ידעתי שאיפשהו ביניהם אמור להיות השקע השני.
הלג ל-22 לג פשוט בירידה. רק לרוץ לכיוון הנכון.
מסקנות:
כושר. כמו תמיד. אחרי שעה בשטח הסתכלתי בשעון, כי הרגשתי שאני מתעייפת. כל ניווט מעל שעה הוא יותר מדי בשבילי בנתיים.
ושוב טעויות בגלל עייפות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה