רושם כללי:
זאת הפעם הראשונה שהוסיפו ספרינט לרשימת התחרויות בליגה הארצית. ולדעתי באמת הגיע הזמן.
יתרה מזאת, לדעתי צריך לעשות ליגה נפרדת (מקבילה לליגה של תחרויות בשטח) שכוללת בתוכה רק ספרינטים. הסיבה העיקרית לכך היא שסגנון הניווט בספרינט שונה מהנווט בשטח ולדעתי צריך להיות לו מעמד מכובד בליגה (במיוחד עם מפות הספרינט האיכותיות שמציירים לאחרונה). ואולי אם יהיה לנו יותר נסיון עם ספרינטים, יכול להיות שהמיקום העולמי שלנו בתחום הזה ישתפר.
הזינוק המאוחר היה מעולה. זינקתי אחרי חמש ולכן השמש והחום כבר לא הפריעו לי. המסלול היה מהיר ומאתגר. הדבר דרש לא רק כושר פיזי טוב, אלא גם קראת מפה מהירה.
אני אישיתי אוהבת ספרינטים ואחוז הטעויות שלי בד"כ נמוך מאוד (כמו גם בתחרות הזאת), אבל גם המסלול שלי לא היה מושלם.
אני אישיתי אוהבת ספרינטים ואחוז הטעויות שלי בד"כ נמוך מאוד (כמו גם בתחרות הזאת), אבל גם המסלול שלי לא היה מושלם.
היו מספר מקומות שפיתו לעבור על החוקים, אבל הצלחתי להתאפק (ואולי בגלל זה הפסדתי). אמנם ראיתי מספר נווטים מרמים, אבל גם בתחרויות עולמיות עוברים על החוקים (כפי שאיתי מנור סיפר על אליפות אירופה). חבל שבניגוד לאירופה, בישראל לא פוסלים את הרמאים (במיוחד בתחרויות ארציות). משיחות עם אנשים, הסתבר לי שהם לוקחים בקלות רבה מעבר על החוקים ולא מתרגשים מזה שהם רצו בשטחים אסורים. לדעתי זה בדיוק שורש הבעיה. אנשים מרמים לא כי אין עונש, אלא כי הם חושבים שזה בסדר. וזה הדבר שצריך לשנות.
הטעויות שלי:
בלג ל-9 (תשימו לב לבניין החסר. הבניין שעמור להיות ממערב לנתיב שלי ממש בתחילת הלג לא צבוע באפור וזה בגלבל אותי וכמעט רצתי מערבה במקום צפונה. למזלי אחד הנווטים מהמועדון שלי שם לב לזה וקרא לי.
בלג לתחנה 14 לדעתי היה עדיף לרוץ מדרום לבניין, כי זה נתיב יותר קצר. אבל רצתי מצפון, כי בחישוב במרחק לא לקחתי בחשבון גם את הסבך הירוק אלא רק את הבניין.
בלג ל-19 לא קראתי את תאור התחנה. לכן כמעט ונתקעתי בקיר שהפריד בין הסבך לנתיב ההתקדמות שלי. התאפסתי די במהירות, כי זכרתי שהתאור זה סבך ואני לא אוכל להגיע לסבך דרך הקיר.
מפתיע, אבל הלג לתחנה 24 עשיתי טעות. ידעתי איפה יהיה הסיום, ולכן לא הסתכלתי במפה, אם הייתי עושה זאת, לא הייתי רצה על הגבעות אלא על השביל דרומית להם (הצמוד לבניינים) ואז פונה צפונה אל הסיום.
בלג ל-9 (תשימו לב לבניין החסר. הבניין שעמור להיות ממערב לנתיב שלי ממש בתחילת הלג לא צבוע באפור וזה בגלבל אותי וכמעט רצתי מערבה במקום צפונה. למזלי אחד הנווטים מהמועדון שלי שם לב לזה וקרא לי.
בלג לתחנה 14 לדעתי היה עדיף לרוץ מדרום לבניין, כי זה נתיב יותר קצר. אבל רצתי מצפון, כי בחישוב במרחק לא לקחתי בחשבון גם את הסבך הירוק אלא רק את הבניין.
בלג ל-19 לא קראתי את תאור התחנה. לכן כמעט ונתקעתי בקיר שהפריד בין הסבך לנתיב ההתקדמות שלי. התאפסתי די במהירות, כי זכרתי שהתאור זה סבך ואני לא אוכל להגיע לסבך דרך הקיר.
מפתיע, אבל הלג לתחנה 24 עשיתי טעות. ידעתי איפה יהיה הסיום, ולכן לא הסתכלתי במפה, אם הייתי עושה זאת, לא הייתי רצה על הגבעות אלא על השביל דרומית להם (הצמוד לבניינים) ואז פונה צפונה אל הסיום.
בחירות ציר:
בלג לתחנה 4 היה מעבר דרומית לסבך שאיפשר גישה נוחה יותר לתחנה מאוחר יותר, אבל לא שמתי לב אליו ורצתי צפונית יותר.
בלג לתחנה 5 היה ניתן לפנות מוקדם יותר, אבל עשיתי קריאה גסה של המפה ובחרתי בנתיב שהמעבר בו נראה טוב לעין (כדי לא לאבד מהירות ולא להסתכן).
בלג ל-7 היה ניתן ללכת קצת יותר צפונה ולפנות מערבה ולרדת דרומה על הכביש. זה נראה יותר קצר, אבל לא ראיתי את האפשרות הזאת.
בלג לתחנה 4 היה מעבר דרומית לסבך שאיפשר גישה נוחה יותר לתחנה מאוחר יותר, אבל לא שמתי לב אליו ורצתי צפונית יותר.
בלג לתחנה 5 היה ניתן לפנות מוקדם יותר, אבל עשיתי קריאה גסה של המפה ובחרתי בנתיב שהמעבר בו נראה טוב לעין (כדי לא לאבד מהירות ולא להסתכן).
בלג ל-7 היה ניתן ללכת קצת יותר צפונה ולפנות מערבה ולרדת דרומה על הכביש. זה נראה יותר קצר, אבל לא ראיתי את האפשרות הזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה