יום שבת, 26 בדצמבר 2015

Misgav mizrach 19.12.15

רושם כללי:
מזג האוויר היה מדהים. למרות התחזית לגשמים, הייתה שמש חמימה שאפשרה לנווטים לעשות את המסלולים בלי הפרעה מצד מזג האוויר.
מיד עם הגעתי (8:30) הושיבו אותי על הקופה. פגשתי שם את כל העממי ואת כל אותם האנשים שלא נשרשמו מראש. הייתה חוויה מעניינית, אבל ארוכה מדי (ישבתי שם עד 10:30). כשכבר זינקתי למסלול שלי, השעה הייתה כבר כמעט 11:00, שזאת שעה גרועה לזנק בה. אני טיפוס של זינוק מוקדם בבוקר, אפילו לפני תשע. קרוב לצהריים הריכוז שלי יורד ואני מתחילה לעשות טעויות. גם היום הזה לא היה יוצא דופן. עשיתי המון שגיאות. רק בתחילת המסלול ראיתי נווטים שמסיימים ובהמשך כבר ראיתי רק עממי מדי פעם. זה רק גרם לטעיות שלי להיות גדולות יותר, כי לא היו נווטים שיצילו אותי.

הטעויות שלי:
טעות על התחנה 1 זה סימן רע לכל המסלול. ניסיתי להתעלם מזה, אבל ללא הצלחה. תקפתי את התחנה מצומת שבילים, אבל ללא אזמוט ולכן עברתי במרחק לא גדול ממנה ויצאתי אל השביל. כאן כבר הפסקתי להבין מה קורה ומשום מה רצתי עליו עד הצומת. בצומת לקח לי זמן להבין איפה אני. כשהבנתי, חזרתי על עכבותיי וראיתי את התחנה מהשביל.
בלג לתחנה 7 ירדתי אל הואדי, אבל שהייתי בו, לא הצלחתי לרוא אותו. התאפסתי על עץ הבודד ועליתי את המצוק עם התחנה.
גם בל לתחנה 8 עשיי טעות בקרבת התחנה. ירדתי מהשביל ליד העץ המיוחד, אבל לא ספרתי צעדים ולכן לא ידעתי מתי לעצור. ידעתי שאני אמורה להיות על קצה הואדי, אבל לא ידעתי בדיוק באיזה גובה. היער המצוייר הוא לבן, אבל בפועל י שם הרבה צמחייה נמוכה ואבנים, לכן היה קשה לראות את הסלע המבוקש מרחק של יותר משני מטר.
בלג לתחנה 10 עשיתי טעות אייומה. כנראה האפרות הכי טובה הייתה לרוץ עד לשביל העוקף את ההר ופשוט לרדת בו בגבול המפה עד הצומת ומשם לקחת את הסנגל לתחנה. במקום זאת החלטתי ללכת על קו הגובה. הכל היה יפה, רק ששכחתי שאני צריכה גם לרדת מתישהו, לכן כשמרחוק ראיתי צומת, חשבתי שזאת הצומת התחתונה. בדיעבד התברר שזאת הייתה הצומת העליונה. אחרי שחציתי את השביל והואדי, לא הצלחתי לאפס את עצמי. הלכתי על צלע ההר עד שהגעתי לודיאות. שם ירד לי האסימון ואני ירדתי למטה אל התחנה.
ב-12 גם התברברתי. החלטי ללכת על קו הגובה, אבל לפני שהגעתי לתחנה ראיתי מצוק משמאלי והוא משך את תשומת ליבי ומשם התחילו החיפושים.
בלג ל-14 כמעט הלכת לאיבדו ברשת השבלים. הדבר שהציל אותי זה קריאת התבליט. כשהגעתי לקיפה ידעתי איפה אני ואז ירדתי אל הואדי ומזרחית לי ראיתי את התחנה.

בחירות ציר:
בלג הארוך לתחנה 3 בחרתי לחוץ על השביל, אבל לפני זה עשיתי קיצור דרך ההר. לקראת סוף הלג ירדתי מהשביל ליד המצוק ועליתי לסינגל. מהפנייה שלו תקפתי את התחנה תוך כדי שאני נעזרת בעץ.
בלג ל-5 עשיתי בחירה חכמה ורצתי דרך השביל. תקפתי מקרחת היער.
בלג ל-15 עשיתי טעות בבחירת ציר. איבדתי הרבה קווי גובה ואז הייתי צריכה לעלות אותם מחדש. עדיף היה לחצות את הואדי יותר צפונית או בכלל לרוץ על הסינגל העליון העוקף אותו.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה