רושם כללי:
אלון הגליל הוא יער לבן ומהיר. העבירות שלו מזכירה לי את אירופה (למרות שביאורפה תחת הרגלים שלי יש דשא ירוק וכאן עלים יבשים). ביער כזאת הניווט הוא ספרינט ומנצח הנווט עם הכושר הכי טוב. למזלי אחרי חודשיים של אימונים כבר רואים תוצאות והכושר שלי השתפר במעט ואפשר לי לרוץ כמטע את כל המסלול (פרט לעלייה הקשה לתחנה 6 שגם אותה התעקשתי לרוץ לקאת הסוף). זאת הייתה בדיקת כושר מעולה לקראת הליגה. ועכשיו די ברור אפה כל אחד מהנווטים נמצא באספקט הזה.
הניווט הקליל והריצה המהירה השאירו אחריהם הרגשה טובה. כמעט לכל התחנות רצתי על הקו הסגול וזה הביא אותי ל-7% אחוז סטייה מהקו האווירי (לא חושבת שניתן פחות מזה).
הטעויות שלי:
בלג לתחנה 8 כמעט ועשיי טעות. קראתי את הואדי שבראשו עומדת תחנה 13 חתכתי דרך היער לצומת, אבל חשבתי שזאת צומת דרוממית יותר. החלטתי לרדת עוד קצת ונתקלתי בסינגל. כאן ירד לי האסמון ותיקני לכיוון התחנה. זה יכל להיות מעבר מסוכן אם סביב התחנה לא היו כבר מספר אנשים שחשפו אותה עבורי. היה הרבה יותר בטוח לקחת אזימוט מהעיכול של השביל או לרוץ עליו עד לאבנים שבצדדיו ולרדת ישירות לתחנה.
בחירות ציר:
בלג לתחנה 2 העדפתי לא לרדת אל השביל ולעשות את העיקוף דרך השטח החצי פתוח (למרות הקוצים). עדיין לא בטוחה אם השביל היהעדיף. תקפתי מאמצע קרחת יער, קצת מלמטעה כי זה מצוק, וספרתי צעדים (אני גאה בעצמי) אבל ראיתי את התחנה די מרחוק.
בלג לתחנה 4 אזימוט מהצומת וספירת צעדים (אני משתפרת בספירה...)
לג ל-6 קראתי את גבול היער, אבל לא לקחתי אזימוט בכוונה לראות את הסבך הארוך בדרך ולהתכוונן לפיו.
בלג ל-7 אזימוט, תוך קריאת גבול היער ממערב.
בלג לתחנה 11 ראיתי את השטת החצי םתוח מצפון והחלטתי לא להגיע עד אליו. רצתי במקביל לסינגל ולאורך גלי האבנים עד לתחנה שראו אותה מרחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה