רושם כללי:
מזג האוויר היה נפלא. לא קר ולא חם. הניווט היה מעניין, אבל קשה פיזית. אפשר להגיד שזה אחד הניווטים הכי טובים שהיו לי (למרות שהוא הזכיר לי שאני לא בכושר בכלל). לא היו לי טעויות ניווט, אבל אעשה עבודה על בחירת צירים.
בחירות ציר:
בלג לתחנה 1: כבר בלג הראשון הייתי צריכה לעשות תכנון ציר מושכל. אני לא בעד צירים שעוברים על קצה המפה, אבל בסוף בלב כבד בחרתי לרוץ דרך הכביש. עם כל מטר שירדתי מההר רציתי לבכות, כי ידעתי שבסופו של דבר אצטרך לעלות את המטרים האלה בחזרה. וכבר כשיצאתי לכביש חיכתה לי עלייה מתונה ומתישה.
בלג לתחנה 5 התלבטתי קשות. ותוך כדי התלבטות כבר יצאתי אל השביל ואז החלטתי ללכת מלמעלה. כמובן שעדיף היה להלות דרך שביל האש - זה הרבה יותר קצר והיה חוסך לי את הגדר והעשב הגבוה. חוץ מזה הלג הזה היה לא רע בגלל.
בלג לתחנה 6 אני לא לגמרי בטוחה למה החלטתי להתעלם לחלוטין מהשבילים. באותו הרגע פשוט לא ראיתי אותם. עכשיו ברור שהיה עדיף לצאת מהתחנה 5 לשביל ולהמשיך בו לפחות עד המעבר בגדר. אחרי זה היער היה פתוח וקל לריצה וראיתי את התחנה מרחוק.
תחנות 7 ו-8 היו הכי קשות בשבילי. ולמרות שלא טעיתי בניווט אליהן, לקחתי אותן לאט ובזהירות. את תחנה 7 תקפתי מהפינה של היער.התקדמתי עד שראיתי את הסבכים שהיו בולטים מאוד. כשלקחתי אזימוט לתחנה 8, עשיתי סטייה מכוונת דרומה כדי לא לפספס את רצועת היער הפתוח.
לתחנה 9 החלטתי לרוץ על השביל, כי שתי התחנות לפני כן היו בסבך וידעתי שההתקדמות שלי בו תמשיך להיות איטית.
הלג לתחנה 10 היה איטי ומיוסר. ראיי שאין דרך נוחה לתקוף אותה ולכן בחרתי לרדת מהשביל ולספור מתוללי עפר (שהיו מאוד תלולים).
בלג לתחנה 11 השתמשתי בשיטת ה-"בערך". קראתי את השטח מסביב כדי לדעת איפה בערך אני נמצאת ויצאתי לתחנה בלי נקודת תקיפה ספציפית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה