רושם כללי:
היום השני של אלפות ישראל היה הרבה יותר חמים ושמשי מאשר היום הראשון, אבל השטח היה פחות נעים.למרות שהמסלול היה פי שניים יותר קצר מביום הראשון, הייתי מעדיפה לרוץ את היום הראשון פעם נוספת מאשר להלך בין הסבכים בתימרת. בד"כ אני אוהבת ניווטים טכניים. אבל לא כ"כ טכנים. היו לגים שעשיתי בהליכה רק כדי לקרוא כל סבך וסבך ולא להתבלבל בפנייה. מסתבר שבסופו של דבר זה היה יותר משתלם מלרוץ.
בחירת ציר:
בלג לתחנה 1 עקפתי את רוב הסבכים בחצי הראשון של הלג. בחצי השני רצתי על השביל צפונה עד שראיתי את הסבך הארוך ממזרח לשביל. מיד אחרו פניתי וקראתי את הסבכים עד שהגעתי לתחנה.
את הלג לתחנה 2 עשיי בהליכה וקראתי את הבכים והאבנים.
בלג לתחנה 3 רצתי את הואדי וכשהתחיל השביל, חתכתי בין שני סבכים ומצאתי את התחנה.
בלג לתחנה 4 אחרי שעברתי את העיכול בשביל עשיתי קיראה איטית ומיגעת של הסבכים.
לתחנה 9 הלכתי על בטוח - בטוך הואדי ואז לאורך השבילון. קראתי את האבנים ופניתי לאורך קרחת היער עד לתחנה.
בלג לתחנה 10 הלכי לאורך חוטי החשמל. היה קשה להתקדם בין הסבכים ולאתר את הסינגל.
בלג לתחנה 11 יצאתי אל הפלאטו האפור הגדול. וםניתי למטה. במקרה עברתי דרך התחנה 8 שעזרה לי להתאפס ולתקן את כיוון ההתקדמות שלי, אבל גם בלעדיה הכנו היה להגיע לשטח הפתוח ומשם לאתר את העץ הבודד שיעזור לתקוף את התחנה.
לתחנה 12 רצתי על השביל עד לשטח הפתוח. שם חתחתי לתוך הסבכים ועברתי ליד התחנה 2 ו-1. לאחר מכן קראתי את הסבכים בהליכה.
בלג לתחנה 14 ירדתי אל השביל וקראתי את האבנים. עליתי ליד המצוק ולקחתי מעט מערבה כדי להתביית על התחנה.
בלג ל-15 רצתי מבלי לאבד גובה עד השטח הפתוח ושם תקפתי על סמך העץ המיוחד.
הטעויות שלי:
בלג לתחנה 5 יצאתי אל הפלאטו האפור לא מהצד שציפיתי, אבל חציתי אותו בהצלחה. לאחר מכן עשיתי עיקוף לא נכון של הסבך.
בלג לתחנה 7 רצתי לאורך הסבךץ הגעתי למצוק והבנתי ששם לא אוכל לרדת, לכן פניתי מעט אחורה. אחרי חציית השביל ניסיתי לקרוא את השטח. זה הלך טוב עד שהתקרבתי לאזור התחנה. שם איבדתי את האחיזה במפה והסתובבתי בסיבובים בשביל לנסות למצוא את עצמי. אני לא היתי היחידה שהסתובבה שם ולכן אחרי זמן מה (ובכוחות משותפים) מצאנו את התחנה.
בלג לתחנה 8 הלכתי דרומית דרך קרחת היער, אבל לאחר מכן שוב יבדתי את עצמי. אם הייתי ממשיכה ישרף הייתי מגיעה לתחנה, אבל התחלתי לפקפק בעצמי ולכן ירדתי אל השביל ועקפתי את הסבך הגדול בשביל להתאפס. אבל אפילו אחרי זה פספסתי את התחנה.
את הלג לתחנה 13 אמנם עשיתי טוב, אבל זה לא בזכות כישוי הניווט שלי. רצתי חרי נווט אחר מבלי להסתכל על המפה. למה? כי כבר נמאס לי לספור סבכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה