יום שבת, 14 במרץ 2015

Zipori 20.02.15

רושם כללי:
בערב שלפני התחרות נכנסתי לאתר האיגוד בשביל לבדוק את זמן הזיהוק שלי. לתדהמתי גיליתי שקיבלתי זינוק למסלול D21C, למרות שנרשמי ל-D21B. משום מה הדבר לא הבהיל אותי. ידעתי שאורץ את המסלול הבינוני אפילו אם לא אקבל עליו דירוג.
כשיצאתי בבוקר מהבית (בכרמיאל) כל האוטו היה מכוסה שכבה עבה של שלג. לקח לי זמן מה לנקות את השמשה הקדמית ולקראת הסוף האצבעות שלי איבדו תחושה לגמרי. 'זה מה שמצפה לי היום' חשבתי לעצמי. אפילו אחרי נסיעה של חצי שעה לציפורי, עדיין נשארו כמה פתיתים על מכסה המנוע.
יצאתי למסלול לפני תשע (כדי שלא תהיה התנגשות בזמנים בגלל הטעות ברישום). באותו הרגע הגשם החליט לרדת ולהרוס את הביטחון העצמי שלי (משום מה גשם פוגם לי בניווט). אי לכך, בזבזתי דקה שלמה בזינוק בנסיון להבין למה הצפנת המפה לא נראת לי הגיונית. אחרי שפניתי למזניק, הוא הסביר שהמשולש נמצא בקצה הגדר ואנחנו מזנקים מוך השטח המגודר. 
בזמן הריצה לתחנה הראשונה (לג ארוך עד כדי אבסורד) הספקתי להרגיש עלי גשם, שלג ושמש. שום דבר לא בישר טובות. ולמרות זאת, זה היה אחד המסלולים היותר טובים שלי העונה. יתרה מזאת, אחרי שבע וחצי קילומטר (לפי ה-GPS) לא הגשתי עייפות כלל.

בחירת ציר:
הלג לתחנה 1 בחרתי לרוץ את רובו על שבילים (גם בשביל להתרגל לשטח וגם בגלל הגשם שהקשה עלי להתרכז). את תקיפת התחנה עשיתי מהעיכול בשביל והסבכים.
בלג לתחנה 2 ניסיתי לא לאבד גובה. תקפתי את התחנה אחרי שעברתי בין שתי הברזיות (עיגולים לבנים במפה), ספרתי שני סבכים ואחרי הסבך השני פניתי מערבה.
בלג לתחנה 3 בחרתי לרוץ על הסינגל (במציאות שביל עזים). עכישו אני לא בטוחה שזה היה הדבר החכם לעשות. משום מה לא הייתי בטוחה בעצמי תוך כדי הריצה על השביל הזה ולעיטים קרובות האטתי את הקצב בשביל לבדוק שהשטח מתנהג כפי שהוא אמור להתנהג. אולי היה עדיף לרוץ מלכתחילה על השביל העליון. זאת הייתה תחנה עם נקודת תקיפה לא נכונה מצידי. אם הייתי חכמה, הייתי מגיעה לשביל שממזרח לתחנה ותוקפת מהעיכול. כך הייתי יותר בטוחה בעצמי והייתי חוסכת זמן. בפועל הלכתי ישירות אפילו בלי לקחת אזימוט. קראתי את הסבכים, את הפינה החדה של גבול הצמחייה, הלכתי לאורך התעלה. המשכתי עד שחציתי את התעלה הסמוכה לתחנה. מכיוון שלא ידעתי בדיוק באיזה מקום חציתי, פניתי מעט מזרחה. אחרי זה התחרטתי ופניי מערבה ומצאתי את התחנה.
בלג לתחנה 4 חציתי את השביל, התקדמתי לאורך התעלה עד השביל הבא. למרות שלא לקחי אזימוט, התקדמתי בקו די ישר (תוך כדי עקיפת סבכים) וראיתי את המצוק יחסית מרחוק.
בלג לתחנה 5 הלכתי לאורך קו המצוקים, קראתי את שתי האבנים בשטח הפתוח מתחת למצוקים ואז ראיתי אל גדר האבנים המאונכת למצוקים.
מיני לג לתחנה 11 היה לא נחמד. בד"כ בלגים כאלה אני לוקחת אזימוט ורצה בקצב בינוני מינוס. פה זה היה בעייתי. לא רק שהסבכים מננעו לקיחת אזימוט, הם גם בלגבלו נורא. תכננתי לעקוף אותם ממערב, אבל איכשהו יצא שעברתי דרכם כמעט בלי להרגיש. ראיתי את גדר האבנים ומם המשכתי לקרחת היער בתקווה לראות את הסבך ואת הסלע. היו שם יותר סבכים ממה היה על המפה, אבל ראיתי את התחנה וזה מה שהיה חשוב.
בלג לתחנה 12 בחרתי לרוץ בלי לאבד גובה עד שאגיע לשביל. בדרך נפלתי ונחטתי עם היד על אבן חדה שהורידה לי די הרבה עור מהיד. יצאתי אל השביל ממש על הצומת והמשכתי לעקוף את הואדי. אחרי שהשביל התחיל להתעכל חתכתי למעלה לשביל הבא. ירדתי מהשביל וקאתי את תלוליות האפר והשמכתי בקו ישר למטה עד לתחנה.

הטעויות שלי:
בלג לתחנה 6 תקיפתה התחנה הייתה נכונה (מגדר האבנים הצפונית לשביל), אבל משום מה סטיתי כשירדתי מהשביל.
בלג לתחנה 7 סטיתי מערבה, אבל מצאתי את עצמי. לא הייתי צריכה לתקוף את המצוק לפנים, אלא להקיף אותו ממזרח. אז הייתי מגיעיה לתחנה במדוייק.
בלג לתחנה 10 עשיתי טעות אחרי חציית הגיא. אחרי שעברתי את הגדר, התחלתי לטפס לתוך הסבכים. למה? אין לי הסבר הגיוני לזה. אחרי שהבנתי שעשיתי שטות, חזרתי מעט אחורה והלכתי לאורך קו הסבכים עד לשבילון ומשם קראתי את השטח (סבכים ומצוקים) בזהירות.
בלג לתחנה 14 כבר יכולתי להרגיש את הסוף ולכן די זנחתי את הניווט. מיותר להגיד שסטיטי בהרבה מהנתיב במתוכנן.למזלי היה מישהו שהיה על התחנה ולכן הצלחתי לתקן את הטעות במהירות.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה