רושם כללי:
תזכירו לי לעולם לא לנסות לנווט על המפה הזאת. בד"כ אני לא כזאת קיצונית בדעות שלי, אבל אני חושבת שהפעם רבים יסכימו איתי. הכל התחיל מסיווג השטח שתואר כ"פארק". הדבר גרם לנווטים להגיע עם מכנס קצר וללא מגנים. כמובן שהשטח עצמו לא הזכיר פארק כלל. יתרה מזאת, כשיצאתי למסלול, הבנתי שזה אפילו לא יער כמו בטל-אל או עכברה. השטח לא אפשר ריצה כלל ולמרות שהמסלול שלי היה רק שני ק"מ (אליפות אס"א חייבה אותי במסלול קצר), לקח לי 47 דקות לסיים אותו. המסלול התחיל עם שורת מצוקים שחלקם היו בלי עבירים. כשנכנסתי ליער, מצאתי את עצמי מול לסלול מכשולים של עצים נפולים, שסכים וצמחייה חד שנתית גבוהה מאוד וסלעים. השטח הטרשי (כתום בהיר) לא היה טוב יותר ורק לקראת סוף המסלול (תחנות 13-14) הצלחתי למצוא חלקת אדמה ישרה מספיק בשביל להגביר בה את המהירות.
עשיתי שתי טעויות בבחירת ציר שעלו לי ביוקר ועד שלוש טעויות ניווט די קשות. בשביל מסלול כ"כ קצר זה המון.
מסקנות:
השטח הזה לא טוב לנווטים מהירים, כי לא ניתן לפתח מהירות בשום אזור במפה (פרט לשבילים). השטח לא טוב לילדים, כי כל המכשולים מקשים את המעבר בשטח ואפילו בשבילי מסלול של שני ק"מ הרגיש כמו שש ק"מ. אולי רק נווטים איטיים ודייקנים עם הרבה סבלנות יוכלו ליהנות מהמפה הזאת.
בחירת ציר:
בלג לתחנה 2 ברתי לא להתמודד עם המצוקים ורצתי לאורכם עד השטח הפתוח ושם תפשתי את השביל שהוביל אותיאת התחנה.
בלג לתחנה 5 רצתי על השביל עד למצוקים ופניתי צפונה, כי ידעתי שאגיע למצוק שיצור אותי ואמשיך לאורכו. בפועל ראתי את התחנה מעט לפני.
בלג לתחנה 6 רצתי לאורך קו המצוקים בלי לאבד גובה עד הסבך והסלע.
בלג ל-7 לקחתי אזימוט ופילסתי את דרכי בצמחייה המעצבנת. עקפתי את הסבך ומצאתי את התחנה.
בלג לתחנה 9 עברתי את הואדי והגעתי לשביל. בגלל השטח הטרשי הבנתי שזה השביל העליון ורצתי עליו עד המצוק הצפוני וירדתי דרומה אל התחנה. זה היה תכנון לא טוב ובגלל השטח הקשה למעבר. תכנון טוב יותר הוא לרדת בשבילון שהולך לאורך הואדי ואז לרוץ לאורך השביל הרחב מזרחה עד לצומת ומשמם לחתוך צפונה אל התחנה.
בלג ל-12 התכנון היה לרדת לאורך הואדי ולקרוא את האבנים. עד שהצלחתי לרדם לשם, כבר התחרטתי שיצאתי למסלול. עכשיו בדיעבד, הייתי צריכה להמשיך מהשביל צפונה, לחתוך בשבילות מערבה ולרדת דרומה בשבילון בצד המערבי של הואדי ולספור מצוקים.
הלג לתחנה 13 כנראה הלג הכי טוב שלי בתכנון. ידרתי דרומה בשבילון ואז רצתי מערבה בין המצוקים על הדשא הירוק שצמח שם עד שהגעתי לתחנה
בלג לתחנה 14 קראתי את שני הסבכים וירדתי מתחתהם והמשכתי לאורך המצוקין עד התחנה.
הטעויות שלי:
בלג לתחנה 1 התכנון היה לרוץ על השביל עד הצמת השנייה ולרדת בקצה המצוק. מכיוון שקנה המידה נורא קטן, פספתי את הפנייה. ירדתי מהשביל וחזרתי אחורה.
בלג לתחנה 10 לקחתי אזימוט וקראתי את המצוק שבדרך ותחילת היער. כשהגעתי לגדר אבנים, המקום מראה כאילו זה החיבור שלה עם המצוק ולכן המשכתי לעלות. לא מצאתי את התחנה ופנית מערבה. ברגע שהבנתי שאני כבר לא נמצאת בצלע הנכונה של ההר החזרתי אחורה ונתקלתי בבור. משם כבור ידעתי לאן להמשיך.
בלג לתחנה 11 לקחתי אזימוט, אבל כנראה שהדיוק שלו היה עקום כי הלכתי בקו ישר לכיוון הלא נכון. הגעתי לעץ הבודד והבנתי שהוא שלי. אחרי התלבטות קצרה המשכתי דרומה מבלי לאבד גובה עד שהגעתי למקום הנכון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה