רושם כללי:
במקור היה אימון ללא שבילים. אבל משום מה אני לא פנאטית של אימונים כאלה. מבחינתיאו מפה לבנה או מפה מלאה. כשמורידים לי רק חלק אחד מהמפה זה רק מבלבל. לכן לקחתי מפה עם שבילים.
בנוסף בחלק מהתחנות לא יהיו מנסרות (בכוונה), לכן, הניווט היה הרבה יותר איטי.
בעיקרון היה אימון מאוד מעניין שבו ראיתי שהרמה שלי הרבה יותר נמוכה ממה שחשבתי.
ניתוח ציר:
תחנה 1 תקיפה מהשביל.
בלג לתחנה 2 אני בטוחה שהתכנון המקורי היה להגיע לצומת צפונית ולא לעלות לגבעה, אבל סטיתי וניווטית כבר משם. מעמוד חשמל לקחתי אזימוט וספרתי שבילים.
בלג ל-3 סטייה קשה בכיוון ועצירה ע"י עמוד חשמל.
תחנה 7 לא הייתה מנסרה ובשטח היו פזורים די הרבה סלעים גבוהים, לכן רציתי לודא שאכן הגעתי למקום הנכון ועשיתי סיבוב.
בלג לתחנה 11 טעו הרבה נווטים. אני יודעת, כי הסתובבתי שם איתם. הגענו למצוק הרבה יותר נמוך מזה עם התחנה (והמנסרה לשם שינוי). חשבנו שאין מנסרה והמשכנו. או יותר נכון להגיד שהם המשיכו אני הגעתי לשביל והבנתי שאני נמצאת הבה יותר נמוך ממה שתכננתי. תקפתי שוב, הפעם בכיוון מעלה ההר. השטח היה סבוך והרבה יותר קשה למעבר ממה שמסומן במפה, אבל בסוף הגעתי.
בלג ל-12 פספסתי את גל האבנים (עליו לא הייתה מנסרה) והייתי צריכה לתקוף פעם שנייה מהשביל.
בתחנה 13 הרבה נווטים התקשו, למרות שלדעתי היא הייתה קלה למדי. תקפתי מהמצוק שליד הסינגל והלכתי לאורך המדרון עד לשלוחה.
בלג ל-14 קצת פספסתי. היער עצר אותי וחזרתי אל הכיפה.
את תחנה 17 תקפתי מ"שביל" המצוקים.
ב-19 סטיתי קצת, אבל העץ נראה בבירור.
בתחנה 20 נראה שלא הייתי על הסלע הנכון (מסתבר).
בלג לתחנה 22 כבר הייתי עייפה (בכל זאת כמעט שעה וחצי בשטח). הריכוז שלי ירד והגעתי במרווח בין התחנות 22 ו-23. קודם רצתי ל-23 (כי הייתה מנסרה) ואז הבנתי שטעיתי. חזרתי לתחנה 22 (בה לא הייתה מנסרה) ולכן עשיתי סיבוב כדי לדעת אם אכן אני במקום הנכון.
מסקנות:
אני עדיין לא מוכנה לעשות ניווטים מעל שישים דקות. אפילו אם זה אימון.
שוב יש לי בעיה עם תחנות אחרונות בגלל עייפות. לא מזמן קיבלתי הצעה משי רם לצבוע את התחנות האחרונות בטוש זוהר כדי לדעת שאני מתקרבת לאזור העייפות ולהיות אקסטרא זהירה שם. אנסה ליישם מתחילת העונה הבאה.
במקור היה אימון ללא שבילים. אבל משום מה אני לא פנאטית של אימונים כאלה. מבחינתיאו מפה לבנה או מפה מלאה. כשמורידים לי רק חלק אחד מהמפה זה רק מבלבל. לכן לקחתי מפה עם שבילים.
בנוסף בחלק מהתחנות לא יהיו מנסרות (בכוונה), לכן, הניווט היה הרבה יותר איטי.
בעיקרון היה אימון מאוד מעניין שבו ראיתי שהרמה שלי הרבה יותר נמוכה ממה שחשבתי.
ניתוח ציר:
תחנה 1 תקיפה מהשביל.
בלג לתחנה 2 אני בטוחה שהתכנון המקורי היה להגיע לצומת צפונית ולא לעלות לגבעה, אבל סטיתי וניווטית כבר משם. מעמוד חשמל לקחתי אזימוט וספרתי שבילים.
בלג ל-3 סטייה קשה בכיוון ועצירה ע"י עמוד חשמל.
תחנה 7 לא הייתה מנסרה ובשטח היו פזורים די הרבה סלעים גבוהים, לכן רציתי לודא שאכן הגעתי למקום הנכון ועשיתי סיבוב.
בלג לתחנה 11 טעו הרבה נווטים. אני יודעת, כי הסתובבתי שם איתם. הגענו למצוק הרבה יותר נמוך מזה עם התחנה (והמנסרה לשם שינוי). חשבנו שאין מנסרה והמשכנו. או יותר נכון להגיד שהם המשיכו אני הגעתי לשביל והבנתי שאני נמצאת הבה יותר נמוך ממה שתכננתי. תקפתי שוב, הפעם בכיוון מעלה ההר. השטח היה סבוך והרבה יותר קשה למעבר ממה שמסומן במפה, אבל בסוף הגעתי.
בלג ל-12 פספסתי את גל האבנים (עליו לא הייתה מנסרה) והייתי צריכה לתקוף פעם שנייה מהשביל.
בתחנה 13 הרבה נווטים התקשו, למרות שלדעתי היא הייתה קלה למדי. תקפתי מהמצוק שליד הסינגל והלכתי לאורך המדרון עד לשלוחה.
בלג ל-14 קצת פספסתי. היער עצר אותי וחזרתי אל הכיפה.
את תחנה 17 תקפתי מ"שביל" המצוקים.
ב-19 סטיתי קצת, אבל העץ נראה בבירור.
בתחנה 20 נראה שלא הייתי על הסלע הנכון (מסתבר).
בלג לתחנה 22 כבר הייתי עייפה (בכל זאת כמעט שעה וחצי בשטח). הריכוז שלי ירד והגעתי במרווח בין התחנות 22 ו-23. קודם רצתי ל-23 (כי הייתה מנסרה) ואז הבנתי שטעיתי. חזרתי לתחנה 22 (בה לא הייתה מנסרה) ולכן עשיתי סיבוב כדי לדעת אם אכן אני במקום הנכון.
מסקנות:
אני עדיין לא מוכנה לעשות ניווטים מעל שישים דקות. אפילו אם זה אימון.
שוב יש לי בעיה עם תחנות אחרונות בגלל עייפות. לא מזמן קיבלתי הצעה משי רם לצבוע את התחנות האחרונות בטוש זוהר כדי לדעת שאני מתקרבת לאזור העייפות ולהיות אקסטרא זהירה שם. אנסה ליישם מתחילת העונה הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה