רושם כללי:
משגב זאת מפה פיזית קשה. תמיד יש אחוז טיפוס גבוה במסלולים כאן. מה שכן, השטח יחסית מהיר וניתן לרוץ בו ללא בעיה.
הפעם המסלול הלך לי טוב, פרט לתחנה 9 שפספסתי אותה ולא הצלחתי להתאפס.
ניתוח ציר:
החלטתי לא לעשות טיפוסים גדולים על ההתחלה, לכן בלג לתנה 1 בחרתי לרוץ על השביל מסביב.
בלג ל-3 ירדתי אל השביל הקרוב לתחנה, התאפסתי על מזוק מתחתיו והגעתי לתחנה.
בירידה אל 6 סטיתי, כי היה יותר קל לרוץ לכיוון ההו. רק בירידה אל השיבל הבנתי שסטיטי יותר ממה שהתכוונתי.
בלג ל-7 ריצה על קו הגובה וקצת עלייה בשלוחה.
התקיפה של תחנה 9 הייתה מהשביל והעץ הבודד. ירדתי אל הגובה הנכון, אבל טיפה מערבית לתחנה. בדעבד סטייה מכוונת מערבה אל הואדי, הייתה עוזרת. פניתי מערבה ומצאתי מצוק אחר. לא הצלחתי להתאפס. התחלתי לחפש בסביבה. אמנם לא עברתי את הואדי ממערב ולא עליתי יותר מהסבך, אבל עדיין לא חיפשתי באזור. בסוף כשעליתי אל המצוק הדרומי שבואדי הבנתי איפה אני.
בלג ל-11 חציית הקיפה יכלה להיות מסוכנת מבחינת סטייה (כבר הייתה לי בתחנות 6 ו-9), אבל התאפסתי בקלות בזכות גבול יער ברור.
בלג ל-12 לא רציתי לרוץ דרך הואדי והעדפתי לעקוף דרך השביל.
בלג ל-13 עשיתי עלייה הדרגתית.
בלג ל-14 הסתכנתי והלכתי דרך הואדי. בכל תחרות שהייתה פה היה לג דומה וכל פעם אני לא יודעת מה האפצייה הכי טובה. לרוץ על שביל מסביב או לעלות בדרך ישירה. כל פעם אני בוחרת לרוץ דרך העלייה. אולי בפעם הבאה כדאי לבחור אחרת (רק לשם הגיוון).
מסקנות:
סטייה מכוונת זה חשוב!
משגב זאת מפה פיזית קשה. תמיד יש אחוז טיפוס גבוה במסלולים כאן. מה שכן, השטח יחסית מהיר וניתן לרוץ בו ללא בעיה.
הפעם המסלול הלך לי טוב, פרט לתחנה 9 שפספסתי אותה ולא הצלחתי להתאפס.
ניתוח ציר:
החלטתי לא לעשות טיפוסים גדולים על ההתחלה, לכן בלג לתנה 1 בחרתי לרוץ על השביל מסביב.
בלג ל-3 ירדתי אל השביל הקרוב לתחנה, התאפסתי על מזוק מתחתיו והגעתי לתחנה.
בירידה אל 6 סטיתי, כי היה יותר קל לרוץ לכיוון ההו. רק בירידה אל השיבל הבנתי שסטיטי יותר ממה שהתכוונתי.
בלג ל-7 ריצה על קו הגובה וקצת עלייה בשלוחה.
התקיפה של תחנה 9 הייתה מהשביל והעץ הבודד. ירדתי אל הגובה הנכון, אבל טיפה מערבית לתחנה. בדעבד סטייה מכוונת מערבה אל הואדי, הייתה עוזרת. פניתי מערבה ומצאתי מצוק אחר. לא הצלחתי להתאפס. התחלתי לחפש בסביבה. אמנם לא עברתי את הואדי ממערב ולא עליתי יותר מהסבך, אבל עדיין לא חיפשתי באזור. בסוף כשעליתי אל המצוק הדרומי שבואדי הבנתי איפה אני.
בלג ל-11 חציית הקיפה יכלה להיות מסוכנת מבחינת סטייה (כבר הייתה לי בתחנות 6 ו-9), אבל התאפסתי בקלות בזכות גבול יער ברור.
בלג ל-12 לא רציתי לרוץ דרך הואדי והעדפתי לעקוף דרך השביל.
בלג ל-13 עשיתי עלייה הדרגתית.
בלג ל-14 הסתכנתי והלכתי דרך הואדי. בכל תחרות שהייתה פה היה לג דומה וכל פעם אני לא יודעת מה האפצייה הכי טובה. לרוץ על שביל מסביב או לעלות בדרך ישירה. כל פעם אני בוחרת לרוץ דרך העלייה. אולי בפעם הבאה כדאי לבחור אחרת (רק לשם הגיוון).
מסקנות:
סטייה מכוונת זה חשוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה