יום שישי, 2 בפברואר 2018

Taoz 13.01.18

רושם כללי:
מזג האוויר היה יפה. וזה כנראה הדבר היחיד שהיה יפה באותו היום. אחרי שפעת של שלושה ימים החלטתי שבכל זאת אעשה את הניווט הזה. בעיקר בשביל להתאוורר ולטייל בטבע ולא בכדי לנצח איזו תחרות. המסלול באורך לא אופייני 7.7 ק"מ בפועל יצא לי 11 ק"מ, אבל את רובו עשיתי בהליכה, כך שלא ממש התעייפתי.
כל השאר היה בזיון. המפה לא מדוייקת. ניחא, המארגנים יכלו להימנע מהאזורים הפחות מדוייקים, הם לא עשו את זה. ואם כבר הזכרתי מסלולים. אמנם לא ראיתי את כל המסלולים, אבל שלי היה ממש חובבני. ורק בדיעבד גיליתי שתכננו אותו ילדים בני 17 ו-15. האם יש להם מספיק נסיון כדי לתכנן ארצית? כנראה שלא. על כך יכולים להעיד כמה דברים:
תכנון מסלול בתא שטח לא מדויק (תחנה 22).
הצבת תחנות בסיסבה לא ברורה ולא ממש משוקפת במפה (תחנות 1, 3, 12, 15, 24).
הצבת תחנות על פרטי נוף שהם קשים להשגה (תחנה 7)
תכנון מסלול שגורם לנווטים לעבור באותו המקום שלוש פעמים תוך חמש דקות (לגים ל-9, 11 ו-12) - אין שום אתגר ניווטי לעבור באותו השטח שאתה זוכר מלפני שתי דקות שוב ושוב. זה פשוט משעמם.

ניתוח ציר:
בלג ל-1 המטרה הייתה להגיע לגדר אבנים ולשביל קצת צפונית למה שהגעתי בפועל. אבל הגעתי לצומת שבילים שאליה תכננתי להגיע מראש, לכן לא התאכזבתי. המשכתי צפונה אל המערה. הגעתי ולא מצאתי את התחנהץ גם בתאור תחנות לא היה רמז. בסופו של דבר עליתי מעל למערה, שם היה איזה בור ושם הייתה תחנה. כבר אז הבנתי שהמסלול לא הולך להיות כיפי.
בלג ל-2 לאורך קרחת יער עד לגדר אבנים. תקיפה של תחנה מפינת גדר אבנים.
בלג ל-3 קראתי את גדר האבנים, את הבור, התקדמתי לכיוון המערה, אבל לא ממש הבחנתי בה. העץ שצמח ממש מתחת לתחנה (או שאת התחנה הציבו מתחת לעץ), גרם לי לעשות סיבוב עד שהצלחתי לנקב.
בלג ל-4 אחרי מבט מהיר במפה הבנתי שאין ברירה וצריך לרדת מההר ולעלות להר אחר. לאחר עלייה, תקפתי מהסלע והמצוק שליד השביל.
בלג ל-5 עשיתי טעות בתכנון הלג ורצתי על השביל מסביב. זה ל חסך לי קווי גובה וסתם האריך את המסלול. תקפתי מהעיקול.
בלג ל-6 טעיתי ורצתי צפונה מהצד המזרחי של השלוחה. הצד המערבי היה יותר טוב.
בלג ל-7 יצאתי אל הקיפה ורצתי על השביל עד לצומת שממנה תקפתי את התחנה. זאת לא הייתה טעות, אבל בגלל הצמחייה, לא היה ברור איפה הבור. החלטתי לתקוף מהסלע שלידו. ועדיין התקשתי לעקוף את כל הקוציידה הזאת ולהגיע לתחנה. לא ממש ברור למה שמים מכשולים בגישה לתחנה. זה ניווט, לא מרוץ מכשולים.
בלג ל-8 לאורך קו גוב כדי לחסוך בטיפוס.
בלג ל-9 רצתי דרך הואדי וחצכתי אל השבילון הקטן ומשם לעץ.
בלג ל-11 שוב חזרתי לואדי, רצתי על סינגל שלא מסומן ישר אל הסבך.
בלג ל-12 שוב חזרתי לואדי. עליתי בשביל ותקפתי מהמצוק.
בלג ל-13 עברתי דרך השטח עד לתחנת מים (הוא לא היה כזה סבוך כמו שמתואר במפה). רצתי דרומה בשביל ותקפתי מסוף המצוק. תפשתי את גדר האבנים ולאורכ הגעתי לתחנה.
בלג ל-15 נפלתי אל השביל ואז רצתי אל הקיפה מבלו להגיע אליה פניתי מזרחה, לא בטוחה איך הייתי מוצאת את התחנה אם הייתי לבד ביער. הרי אין שם ממש נקודת תקיפה והשטח לא בדיוק ברור.
בלג ל-17 ירדתי אל תחנת המים ומשם המשכתי מערבה (טעות, כי איבדתי קווי גובה שהייתי צריכה לעלות מאוחר יותר. הייתי צריכה להמשיך דרומה מתחנת המים). עליתי במצוקים, אל הסינגל והמשכתי לאורכו עד לשביל.
את 18 תקפתי מהסבך.
בלג ל-19 ברחתי קצת יותר מדי דרומה, כי פחדתי לאבד קווי גובה.
אל תחנה 20 רצתי על קו הגובה לאורך גדרות אבנים ואז לאורך הסלעים.
תחנה 12 דרך הקיפה הקטנה והעץ הבודד.
הלג ל-22 מבלי לנסות להבין למה כל המפה לא תואמת לשטח, תפשתי את הדבר היחיד שתם. את השדה המרוחק. רצתי לאורכו עד הסוף ומשם מערבה אל התחנה.
בלג ל-23 רצתי על קו הגובה וקצת למטה יותר. תפשתי אל התעלה ואז את הסלע ואחרי חמישים מטר את התחנה.
הלג ל-23 היה הכי גרוע. אולי מהסיבה שכבר הרגשתי את סוף המסלול מתקרב ואפשרתי לעצמי לחפף, אולי כי השעון כבר הראה יותר ממאה דקות בשטח (זמן שאני לארגילה לבלות במסלול), או אולי מהסיבה שהשטח היה לא קראי ולא היו פרטי נוף שניתן להיתפש בהם ולהתאפס. רצתי לאורך המדרון עם מעט טיפוס (כנראה יותר מדי). ראיתי את המבנה העגול לצדי. ידעתי מנסיון שהוא לא יעזור לי הרבה. רציתי לתפוטש את קרחת היער או את גדר האבנים. לא הצלחתי. שוב ושוב ניסיתי ולא הצלחתי. רציתי רק לסיים את הניווט הזה ושנאתי את התחנה המטומטמת הזאת. כשלבסוף מצאתי אותה, השטח עדיין נראה לא ברור. הסבך בו עמדה בכלל לא בלט מבין שאר הסבכים והעצים בשטח. גדר אבנים שבמפה היא ארוכה, נראתה כמו ערמה של אבנים ליד הסבך. בקיצור ,אכזבה.

מסקנות:
אפילו שכל התחנות במקום, זה לא אומר שהמסלולים היו מוצלחים.
לא להיות שאננה לקראת סוף המסלול.



2 comments:

  1. שלום מדבר אחד ממתכנני המסלולים מתעוז. קודם כל חבל לי שלא נהנית מהמסלול אבל אני לא מצטער על דבר.
    דבר ראשון, הייתי ממליץ לך לפני שאת מטנפת על מסלולים של אחרים להסתכל על מסלולים שלך. אינני זוכר מסלול שאת תכננת שרצתי אבל את ניווט יער לביא בו היית מבקרת המסלולים אני זוכר מצוין. המסלול היה משעמם הכלל ריצה של יותר מקילומטר על אותו שביל ללא אף פנייה או אתגר ניווט שלא לדבר על כך שהשטח לא ראוי לניווט ובטח שלא לליגה.
    עכשיו למסלול שלי, בתור מתכנן המסלול, מסמן תחנות ואחד שרץ אותו אני מוצא את מרבית מטיעונייך לא מגוחכים. כל התחנות היו אפשריות להשגה באמצעות ניווט מדויק וגם 1 שהייתה בעייתית מבחינת פריט הנוף היה ניתן להבין איפה התחנה בדיוק.המפה בסדר גמור חוץ מהאזור של 22 אבל גם בו היו פריטים מספיק בולטים בשביל לא להתברר. תחנה קשה להשגה? מצטער פעם הבאה אדאג שכל התחנות יהיו על שביל כדי שיהיה קל להגיע אליהן. ועכשיו ברצינות, בניווט אמור לנצח מי שניווט הכי טוב ורץ את המסלול הכי מהר, תחנה מאתגרת? רק דואגת לאתגר ניווטי שידאג לכך שהניווט לא יהפוך לתחרות ריצה. ואחרון חביב המעבר באותו מקום, לופ קצר שבמקרה מעביר אותך באותה נקודה אינו בעיה.לא רצת באותו כיוון או מנוגד לא, הצלבה קטנה לא פוגעת ולא משעממת ואינה דבר רע, עובדה שזה נעשה פעמים רבות בארץ ובחו"ל.
    אמנם אני רק בן 17 אבל כבר בגיל הזה אני חושב שהצגתי ביחד עם שותפיו מסלולים שלא מביישים תחרותיות ליגה ואף מתעלים על רבים מהם כדוגמת יער לביא.

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו... מישהו קורא את הבלוג שלי.
      זה מפתיע.

      מחק