רושם כללי:
תחרות בארגון המועדון. יער נקי קל לרוצה ומאפשר לפתח מהירות גבוה (אם אתה יכול לרוץ בעליות).
העליה בסוף המסלול הייתה קשה מדי. יכול להיות שהסיבה לכך הייתה התחרות יום קודם.
ניתוח ציר:
ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 העדפתי ללכת על בטוח ולכן קודם רצתי על השביל ואז תקפתי מהעיקול והשטח הפתוח.
הלג ל-2 על קו הגובה.
בלג ל3 עברתי דרך המצוקים עם הסבך, אבל אז ירדתי נמוך מדי בשלוחה. הבנתי שהמצוק שלי מעבר השני של השלוחה כשכבר התקרבתי לקצה שלה.
הלג לתחנה 4 היה קל. היער פתוח ומאפשר לראות את המצוקים מרחוק. לכן הניווט הוא מהיר.
בלג ל-5 ירדתי לכיוון העיקול בשביל והדרמתי עד שיצאתי לשביל הקטן. משם תכננתי ללתקוף את התחנה מגבול הצמחייה. רק שהוא היה גבול לא ברור וסחף אותי עוד יותר דרומה. התאפסתי בשלוחה והמצוק שהיה בה. מניתוע בדיעבד, היה עדיף לתקוף מצומת שבילים דרך המצוק השמן שבדרך.
בלג ל-6 יצאתי אל השביל וכמעט הלכתי לכיוון הלא נכון. הצפנתי את המפה ותיקנתי. תקפתי מגבול היער.
בלג ל-7 עשיתי טעות בקריאת מפה וקווי גובה. גלשתי דרומה עד לואדי והשטח החצי פתוח. ראיתי את המצוק העליון וממנו התחלתי לקחת מזרחה בלי לשים לב שהמצוק המיועד לי נמצא דרומית למקום בו אני מחפשת.
בלג ל-8 רצתי ישר בלי ממש לקרוא את המפה וידעתי שאתחרט על זה. עברתי את התחנה קצת נמוך ממה שרציתי והגעתי למצוק עם הסלעים ליד השביל. שם גם ראיתי משפחת חזירי בר (בגודל של פוני שמנמן), התאפסתי בזכות השביל ווזרתי אחורה. ועדיין, השטח היה קשה לקריאה.
בלג ל-9 עליתי עד לשטח החצי פתוח וא ראיתי את קבוצת הסלעים משמאלי.
בלג ל-10 שוב טעיתי בקריאת קווי ובמקום לעלות, רצתי על קו הגובה וגם ירדתי. מצאתי את עצמי בקצה המפה. איך הצלחתי להתאפס, לא ברור לי. אבל הצלחתי ותקפתי את התחנה מלמטה מהוואדי.
הלג הארוך ל-11 היה קל לתכנון ומבחינתי היה בעל אופציה אופטימאלית אחת שבה רצתי.
את תחנה 12 תקפתי מגבול היער הברור, רק שלא שמתי לב לזווית של הואדי בו היה העץ של התחנה. לכן ירדתי אל הואדי שראיתי מולי (הגדול והלא נכון). הבנתי מיד את הטעות והייתי צריכה לתקן.
בלג ל-13 הייתי כ"כ עייפה, פספסתי את התחנה לגמרי. לא הצלחתי לקרוא את השטח בכלל וק השביל עצר אותי. ממנו ראיתי את התחנה וירדתי לקחת אותה.
הלג ל-14 היה קשה ואיטי. היה לי זמן לקרוא את כל הפרטים במפה. ולעבור דרכם אל התחנה.
את תחנה 15 תקפתי מהשביל וגבו היער הברור.
מסקנות:
לקרוא טוב יותר את קווי הגובה (תחנה 7 ו-10.)
הלג לתחנה 4 היה קל. היער פתוח ומאפשר לראות את המצוקים מרחוק. לכן הניווט הוא מהיר.
בלג ל-5 ירדתי לכיוון העיקול בשביל והדרמתי עד שיצאתי לשביל הקטן. משם תכננתי ללתקוף את התחנה מגבול הצמחייה. רק שהוא היה גבול לא ברור וסחף אותי עוד יותר דרומה. התאפסתי בשלוחה והמצוק שהיה בה. מניתוע בדיעבד, היה עדיף לתקוף מצומת שבילים דרך המצוק השמן שבדרך.
בלג ל-6 יצאתי אל השביל וכמעט הלכתי לכיוון הלא נכון. הצפנתי את המפה ותיקנתי. תקפתי מגבול היער.
בלג ל-7 עשיתי טעות בקריאת מפה וקווי גובה. גלשתי דרומה עד לואדי והשטח החצי פתוח. ראיתי את המצוק העליון וממנו התחלתי לקחת מזרחה בלי לשים לב שהמצוק המיועד לי נמצא דרומית למקום בו אני מחפשת.
בלג ל-8 רצתי ישר בלי ממש לקרוא את המפה וידעתי שאתחרט על זה. עברתי את התחנה קצת נמוך ממה שרציתי והגעתי למצוק עם הסלעים ליד השביל. שם גם ראיתי משפחת חזירי בר (בגודל של פוני שמנמן), התאפסתי בזכות השביל ווזרתי אחורה. ועדיין, השטח היה קשה לקריאה.
בלג ל-9 עליתי עד לשטח החצי פתוח וא ראיתי את קבוצת הסלעים משמאלי.
בלג ל-10 שוב טעיתי בקריאת קווי ובמקום לעלות, רצתי על קו הגובה וגם ירדתי. מצאתי את עצמי בקצה המפה. איך הצלחתי להתאפס, לא ברור לי. אבל הצלחתי ותקפתי את התחנה מלמטה מהוואדי.
הלג הארוך ל-11 היה קל לתכנון ומבחינתי היה בעל אופציה אופטימאלית אחת שבה רצתי.
את תחנה 12 תקפתי מגבול היער הברור, רק שלא שמתי לב לזווית של הואדי בו היה העץ של התחנה. לכן ירדתי אל הואדי שראיתי מולי (הגדול והלא נכון). הבנתי מיד את הטעות והייתי צריכה לתקן.
בלג ל-13 הייתי כ"כ עייפה, פספסתי את התחנה לגמרי. לא הצלחתי לקרוא את השטח בכלל וק השביל עצר אותי. ממנו ראיתי את התחנה וירדתי לקחת אותה.
הלג ל-14 היה קשה ואיטי. היה לי זמן לקרוא את כל הפרטים במפה. ולעבור דרכם אל התחנה.
את תחנה 15 תקפתי מהשביל וגבו היער הברור.
מסקנות:
לקרוא טוב יותר את קווי הגובה (תחנה 7 ו-10.)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה