רושם כללי:
מזג האוויר כבר לא מפתיע. כל שבת יש שמש נעים לנווט.
למרות שהמסלולים לא היו ארוכים (בינוני+ היה 4.5 ק"מ), הם היו קשים פיזית בגלל השטח האיטי. השטח היה סבוך ומלא במטפסים שפחודתי למעוד עליהם. כך שחוסר הכושר שלי לא היה הפקטור היחיד שמנע ממני לרוץ מהר.
הניווט עצמו הלך טוב, עשיתי בחירות ציר לא רעות ופרט לשתי טעויות הכל הכלך חלק.
ניתוח ציר:
את הלג לתחנה 2 החלטתי לעשות דרך השביל. לכן יצאתי אל הסינגל ורצתי לאורכו עד לשביל. משם תקפתי מקצה גדר אבנים הצמודה לשביל.
בלג לתחנה 3 אין סיבה מיוחדת לכך שלקחתי את התחנה הרבה זמן. פשוט לא הייתי בטוחה בעצמי וחיפשתי את התנה גבוה ממה שהיא הייתה. ואני אפילו יכולה להתחיל להאשים את המפה שלא תארה הרבה דברים שהיו בשטח (כמו תלולית אפר וכו'...), אבל אם הייתי סופרת צעדים, לא הייתי נתקלת בבעיה הזאת.
בלג ל-5 בחרתי להקיף את הסבך ולרוץ על הסינגל ומשם לתקוף מהפנייה ודרך זוג אבנים ולאורך הסבך עד לתחנה.
בלג ל-6 יצאתי אל השביל ורצתי עד לסינגל הפיזי ליד קו המתח משם עליתי על צלע הואדי ובתוכו עד לתחנה.
בלג ל-8 קראתי את גדר האבנים ואת המצוק בואדי ואז הגעתי לתחנה.
בטעות הגדולה שלי בלג ל-9 הייתה בכל שחיפשתי את התחנה דרומית למה שהיא הייתה באמת. הבעיה הייתה בכל ששם השטח מאדו דומה, גם יש ואדי עם סבך ואבנים. רק דבר אחד חסר, גדר אבנים ממערב. בסופו של דבר הלכתי צפונה וראיתי את העיקול בשביל והבנתי איפה אני. משם כבר חזרתי צפונה, ראיתי גדר אבנים והתאפסתי.
בלג ל-10 הלכתי על קו הגובה ואז ירדתי את התחנה אחרי שעברתי את הסלעים הגדולים.
בלג ל-11 בחרתי בשביל (אני חושבת שכולם עכשו את הבחירה הזאת), מה שכן, חתכתי את השפיץ של השביל דרך השטח, כי במילא לא יכולתי לרוץ, אבל לפחות לחתוך קצת. לא בטוחה שעשיתי את הדבר הנכון. תקפתי מהמצבה.
בלג ל-12 תקפתי דרך המצבה עם הסבך, קראתי את גדר האבנים שבדרך ואז הגעתי לסלע. לדעתי זאת אחת התחנות הקשות יותר. כי יכולתי בקלות לפספס את הנקודה ולא להבחין בה.
בלג ל-13 תקפתי מהשביל והעתי לגדר אבנים ורצתי לאורכו.
בלג ל-18 בחרתי לרוץ על השביל.
לתחה 19 רצתי על הסינגל.
מסקנות:
כרגיל, המסקנה הכי חשובה - להתאמן יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה