רושם כללי:
יום שמשי ויפייפה. מפה מוכרת מאוד. הכל אמור להיות בסדר, אבל למה לעשות זינוק בעלייה? לא הספקתי לעשות חימום, הגוף שלא עוד לא קלט שהוא במצב של תחרות וצריך לרוץ. ופתאום הציר האופטימאלי הוא בחמש מאות מטר עלייה.
ניתוח ציר:
בלג לתחנה 1 ישר בעלייה דרך שביל האש ואז דרך השטח בחציית השבילים. לבסוף ריצה לאורך הצברים עד לתחנה.
בלג ל-3 סטייה לא מכוונת מזרחה. אבל הרגשתי בשינוי ותיקנתי. נקודת תקיפה, קצה גדר.
הלג ל-4 דרך נקודת שתייה.
בלג ל-5 ריצה דרך השטח החצי פתוח ובטייה קטנה דרומה.
בלג ל-8 לקיחת כיוון לתחנה. בסוף החלטתי להגיע לשביל ולרוץ עליו עד לצומת ואז לתקוף את התחנה.
האבנים בתחנה 9 לא ממש בלטו בשטח. הן אמנם היו גבוהות, אבל התמזגו עם כל האפור שמסביב.
בלג ל-10 רצתי דרומה עד גבול היער. אמנם לא נפלתי מיד על הסבך הנכון, אבל הוא היה קרוב והתאפסתי עם פרטי נוף קרובים.
הלג ל-11 דרך השביל עד לצומת ומשם דרך השטח החצי פתוח וגבול היער הברור.
12 יציאה אל השביל וריצה לאורך הגדר.
בלג ל-13 היה די ברור שצריך לרוץ על השביל. אבל עדיין בקרבת התחנה לא ירדתי מהשביל במקום הנכון ובזבזתי זמן.
בלג ל-14 לא איפסתי את המפה ויצאתי אל השביל במקום שלא תכננתי. אחרי זה התאפסתי.
בדרך לתחנה 15 הייתה דרך הואדי והשביל כבר ראו את התחנה.
מסקנות:
אני לא בכושר (תחנה 1).
אני כל הזמן לא בול על התחנהץ צריך יותר תשומת לב בניווט עדין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה