רושם כללי:
אמנם לא היה גשם והטמפרטורה הייתה נוחה, אבל הפוסט הזה הולך להיות כולו קיטורים.
למודת קנה מידה של יום קודם, זכרתי שלפי האתר גם כאן קנה המידה אמור להיות בסביבות 1:3500. בפועל ועל המפה הוא היה 1:5000. את זה גיליתי רק בסוף הניווט. בנוסף, המצפן שלי החליט להפרח בועה. למה הוא עשה את זה בלי שום סיבה? לא ברור. אולי בגלל זה משהו לא הסתדדר לי במסלול, אולי לא הייתי מרוכזת, אולי מיהרתי ואולי המפה קצת מוזרה. אבל בשורה התחתונה - היה לי ניווט גרוע.
ואם זה לא מספיק: השטח אמנם לא היה חולי כפי שיכל להיות, אבל עם כל פסיעה הרגשתי שאני רומסת מערה תת קרקעית ושוקעת למיני בור. על הקוצים אני כבר לא מדברת.
ובשביל לזרות עוד מלח על הפצעים, ה-GPS שלי החליט לאבד את הלווינים (כנראה בגלל העננים) באימצע המסלול.
ואחרי ששחררתי קיטור, נעבור לפרקטיקה:
ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 הייתה לי סטייה קלה שגדלה בגלל השביל לשהיהדרומי וחשבתיו לצפוני.
הלג לתחנה 5 דרש תכנון קטן מראש שלא התקשתי לעשות.
בתחנה 8 ירד המספר, אבל אז עוד הייתי בטוחה בעצמי ולא היססתי לסמן ולברוח.
בלג ל-9 בטעות בחרתי את הלג ל-24, כי הקו הסגול ל-24 עובר דרך 8 (דבר שלא אמור לקרות מלכתחילה).
בלג ל-12 לא הצלחתי להתאפס. בסוף הגעתי ל-16 ומשם תקפתי.
בלג ל-27 משום מה רצתי דרומה. כנראה לא הצפנתי את המפה. הגעתי לתחנה של עממי. הבנתי את הטעות שלי וחתכתי צפונה, פספסתי את התחנה והגעתי לאגם. חזרתי את התחנה אחרי שהתאפסתי.
התחנה 29 נראתה לי ממש מוזרה לא הצלחתי למקם את העץ והתחנה שראיתי מרחוק למפה ומה שציפיתי לראות.
מסקנות:
בשטח כזה עמוס תחנות ומהיר צריך לרוץ לאט יותר ולהשקיע יותר זמן בניווט.
להצפין מפה אחרי כל תחנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה