רושם כללי:
ושוב מפה חדשה. הרושם שקיבלתי מהמפה הזאת היה חיובי. יותר מחיוביץ זאת מפה מדוייקת שקל לקרוא והשטח מתאים עם מה שצוייר בה בצורה מדהימה. לנווט על מפה כזאת זה פשוט תעוג.
באשר לתחרות עצמה. פחות התלהבתי. את המסלול הבינוני עשו בכיוון ההפוך למסלול הארוך ולכן את כל התחנות המוחבאות שהיו לארוך אני ראיתי עוד לפני שהגעתי לפריט. לכן הניווט בשבילי היה קל מדי ולא מאתגר.
דבר נוסף הוא שהבנתי שאני ממש לא אוהבת לפצל תחרויות לשני מסלולים קצרים. אחרי שסייתי את המסלול הראשון הרגשתי התרוממות רוח, עשיתי מתיחות, השתחררתי וממש לא התחשק לי לצאת שוב לשטח. מה שחיזק אצלי את העמדה הזאת היא הפאשלה שקרתה לי לפני הזינוק השני. שכהתחלתי להתקדם לעבר מקום הזינוק, הבנתי ששכחתי להחליף משקפיים ולכן נאלצתי לחזור ולהחליף אותם. הבעיה היא שכשהגעתי ארגז המפתחות, לא הצלחתי למצוא את המבטחות של האוטו. נכנסתי ללחץ והתחלתי להתרוצץ בשטח הכינוס. בסוף גיליתי את המבטחות על הרצפה ליד הארגז. לא ברור איך הם הגיעו לשם וזה לא היה משנה. החלפתי משקפיים ורצתי לזינוק. איחרתי את הזינוק בשתי דקות, זינקתי מחוסרת אוויר ובראש שעדיין התעסק במה שקרה לפני כן. בקיצור, ממש לא הייתי במצב לעוד מסלול. אולי בגלל זה קרו הפאשלות שקרו.
הטעויות שלי:
במסלול הראשון:
בלג לתחנה 4 רצתי דרך השביל ותקפתי באזימוט דרך צומת שבילים. כשנתקלתי בסבך משום מה עקפתי אותו מצפון (הייתי צריכה לקרוא את המפה ולראות שהמצבה מדרום לסבך וזה היה חוסך לי מעט זמן).
התכנון היה לרדת למטה ולהתאפס על הסבכים התעלה שאחרי השביל. את התעלה ראיתי ומשום מה החלטתי שאני בצד הדרומי שלה. התחלתי לעלות ועברתי איז סבך (חשבתי שאת הסבך הדרומי), אבל אז שמתי לב שההר מעקל והבנתי שאני לקחתי יותר מדי צפונה ותקנתי.
במסלול השני:
בלג ל-2 עשיתי טעות והמשכתי בחוסר בטחון על קו הגובה (הראש שלי עדיין לא היה במסלול). התחלתי לחפש את התחנה מוקדם מדי. אמרתי לעצמי אני אתאפס על השביל ממזרח והמשכתי עד שהגעתי לתחנה. נקודת תקיפה טובה מהשביל זה הגאי הקטן שמדרום לשביל ואז לתפוש את הסבך.
בלג לתחנה 4 עשיתי טעות שלא יצאתי מדי לשביל. האחרי זה עליתי על ההר בזחילה, אבל הצליתי לרוח תוך כדי העלייה. עקפתי את המצוק וכאן עשיתי עוד טעות ואיכשהו עברת את הצברים ולא שמתי לב. התעוררתי רק כשראיתי את המגדל מצפון מערב. אז תיקנתי, ירדתי אל צומת השבילים, לקחתי אזימוט, אבל היה קשה לעקוב אחריו בגלל הצמחייה הסבוכה שבאזור. ראיתי את המצוק ואז משם כבר את המנסרה שמצפון-מערב לו.
בלג לתחנה 7 עברתי דך המצוקים וכשהם נגמרו שמתי לב ליער מתחתי. כשהבטתי במפה, ראתי שהתחנה אמורה להיות על מצוק מעל ליער. לכן ירדתי למטה. רק שהתחנה לא הייתה שם. מבט אחד במפה הבהיר לי למה. טעות מקבילה. המשכתי ליער שלי.
תחנה 10 היא הטעות הכי גדולה שלי במסלול. אולי בגלל העייפות ואולי בגלל חוסר תשות לב, התבלגנו לי קווי הגובה והייי בטוחה שאני צריכה לעלות ולא לרדת. עליתי לשביל ופניתי שמאלה מבלי להצפין את המפה (טעות ששילמתי עליה ביוקר). ירדתי על דצומת. לא זהיתי אותה למרות שעברתי בה כבר. בחרתי בפנייה הלא נכונה והמשכתי לרדת את השדה. כאן כבר הרגשתי שמשהו ממש לא בסדר (לפחות פניתי לכיוון הנכון). לא ידעתי איםה אני ורצתי שמאלה. כשנגמרה הגדר והתחיל שדה פתוח הצלחתי למקם את עצמי על המפה ורציתי לקבור את עצמי על הטעות האיומה. לא הייתה ברירה אלה לרוץ את כל הדרך לתחנה 100.
בחירות ציר:
במסלול הראשון:
בלג לתחנה 1 מייד הבנתי שהדרך הכי מהירה לתחנה היא דרך השביל. נקודת תקיפה היא הסבך.
בלג לתחנה 2 שוב ירדתי לשביל והמשכתי עד לפיצול, שם תקפתי, אבל לא ממש הייתי בטוחה בקשר לשביל האבנים שבמדרון, לכן חוסר הבטחנון בלקיחת התחנה.
בלג לתחנה 3 מבלי לאבד גובה עד שיצאתי מהיער והרגשתי את ההר מתחיל להתעקל. שם מאחורי הסבך ראיתי את הבור.
בלג לתחנה 5 רצתי על השביל עד לפיצול. בסעיה התחילה כשהלא ראיתי את הסינגלים שמסומנים על המפה וגם לא ראיתי את המים. זה עיכב אותי, אבל הרמתי את הראש וראיתי את התחנה מאה מטר לפני (די מדכא).
בלג ל-6 רצתי עד לזינוק ומשם התחלתי לעלות בכוונה לתפוש את הסינגל או מקסימום את גבול היער. עליתי והצלחתי להבחין בסינגל. רצתי עד לפנייה ולקחתי אזימוט (מיותר, כי ראיתי את התחנה עשר מטר לפני).
במסלול השני:
לתחנה 1 ירדתי בשביל למטה ותקפתי מהצומת.
בלג לתחנה 3 תקפתי מהשביל.
בלג לתחנה 5 תכננתי לרוץ מלמעלה, אבל כנראה בגלל העייפות מצאתי את עצמי עברת בבתחת לסבך הגדול. התאפסתי על כיכר התנועה מצפון והתחלת לעלות תוך קירא של התבליט.
בלג ל-6 רצתי דרל העיכול של השביל, לקחתי אזימוט ורצתי עד לתחנה.
את תחנות 8 ו-9 לקחתי מצומת שבילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה