רושם כללי:
קודם כל תודה למועדון עמק חפר על תחרות שליחים מעניינת ומאתגרת. תחרוות שליחים מלחיצות אותי יותר מכל לתרות אחרת. כאן יש את האחריות על הקבוצה ויש את הפחד לאכזב את לא רק את עצמי אלא גם עוד שני אנשים. כמובן שהפרפרים בבטן בכלל לא תורמים למצב. בד"כ אני רצה את המקצה הראשון. ההמון הרץ לא מלחיץ אותי ואני יודעת להשתמש בהם במקרה הצורך, אבל גם לא להיסחף אחריהם למסלול שהוא לא שלי. הפעם הייתי במקצה השני ולכן במשך עשרים דקות נוספות הלחץ של גדל עד שהתפוצץ ברגע שטניה הגיעה והעבירה אלי את תפקיד הרצה.
ה-GPS לא הספיק למצוא את הלווינים במהירות, אבל למזלי הלג לתחנה הראשונה היה ארוך וזה הספיק (איכשהו זאת כבר מסורת שהשליחים שלי מתחילים לא מההתחלה.
המפה הייתה מדויקת והמסלול מאתגר ומעניין בדיוק כפי מסלול ספרינט אמור להיות. לדעתי עשיתי תודעה לא רעה בהתחשב שאני עדיין לא בכושר ...
בטעויות שלי:
בלג לתחנה 9 כמעט וחלפתי על פני הבניין שהייתי אמורה לפנות לידו ומאחוריו הייתה התחנה. הצלחתי לתקן בזמן, אבל זה בזבז לי כמה שנות.
בלג לתחנה 10 כמעט פניתי בשביל הלא נכון, אבל שוב הצלחתי לתקן בזמן. בחרתי לעקוף את המצוק הארוך ממזרח, כי המסלול קצר יותר ופשוט יותר בדרך זו.
בלג לתחנה 14 כמעט ורצתי צמוד לקו הסגול, אבל העפתי מבט בהמשך הלג וראיתי שהגדר של הברכה תמנע ממני את האפשרות, לכן לקחתי יותר מזרחה. ממש לפני שחלפתי על פני הברכה כמעט ונכנסת לחנייה, אבל הצלחתי להבין שזו כנראה לא הפנייה הנכונה ותיקנתי.
בחירות ציר:
בלג לתחנה 2 בחירת הציר שלי לא הייתה אופטימאלית (דבר שקורה הרבה בשליחים). הייתי צרכה לרורוץ צפונה על השביל ואחרי הבניין הראשון לפנות ולהמשיך בשטח הפתוח עד לתחנה.
בלג לתחנה 4 אחרי היציאה אל השביל לא הצליחתי לעבור את המצוק ולכן העיקוף ממערב.
בלג לתחנה 12 היה ניתן לרוץ בין הבניינים צפונה ולצעת מהמעבר שמזרחית לתחנה, אבל זה הצריך הרבה מיקוד ולא בטוח שהיה מהיר יותר. בחרתי בדרך הקלה וירדתי אל השביל העוקף.
בלג לתחנה 15 בחרתי לרוץ דרך השטח המקווקו בירוק, כי הוא לא האט אותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה