רושם כללי:
מפה חדשה של השטח סביב היישוב נופית. היו לי ציפיות אבל הכל התחיל מרגל שמאל. איחרתי לזינוק בשלוש דקות. כבר בלג הראשון גיליתי אי דיוקים במפה (גדרות תיל שלא היו מסומנות). התחנה הראשונה לא הייתה במקום... זה נשמע שאני ממש מקטרת, אבל זה רק ממשיך להתדרדר. הלג לתחנה 9 היה אכזרי במיוחד. לא היו הרבה ברירות אלא לרדת במדרון התלול וזה היה סיוט אחד מתמשך. גם הלג לתחנה 14 היה נורא. הנחמה היחידה הייתה האוכל שהיה בסוף המסלול.
הטעויות שלי:
אחרי האכזבה בלג לתחנה 1, בלג לתחנה 2 לא הצפנתי את המפה ולכך סטיתי בצורה רצינית. כשיצאתי מהסבך וראיתי את הכביש לפני, הבנתי את הטעות שלי ותיקנתי.
בלג לתחנה 5 רצתי על השביל ופשוט פספסתי את התחנה. האמת הייתי בטוחה שאראה את המצבה מהשביל. רק כשהגעת לעיכול כלפי מעלה, הבנתי שפספסתי (כמה פעמים צריך להזכיר לעצמי לספור צעדים?).
בחירת ציר:
בלג לתחנה 1 תכננתי לרוץ עד לקרחת עם האיקס הלבן, לתפוש את השביל ואחרי העיכול לתקוף את התחנה. בפועל היו גדרות תיל באזור וניסייתי לצאת אל הכביש כדי לזרז את ההתקדמות שלי. נתקלתי במצוק בלתי עביר והמשכתי לאוכו. שוב נתקלתי בגדר תייל והייתי צריכה לעקוף סבך ממזרח. אחרי שיצאתי לקרחת היער, לא ראיתי את השביל והמשכתי לאורך קו הבתים עד לכביש וממנו פניתי דרוה אל השביל. בקצה מתלול האפר לא היה איקב שחור ולא הייתה תחנה. התקדמתי לאורך המתלול עד שראיתי את התחנה.
בלג לתחנה 3 בחרתי לרוץ לאורך קו הבתים, אבל לא מצאתי את השביל שהיה אמור להוביל אותי דרך היער אל התחנה. את היער כן ראיתי ולכן עשיתי את הפנייה במקום הנכון.
בלג לתחנה 4 לא רציתי לרוץ על השביל - ארוך מדי. לא רציתי ללכת לאורך קו הבתים - עלייה גדולה מדי וסבוך מדי. אז בסוםו של דבר עשיתי שטות (או שלא שטות) והלכתי פחות או יותר על קו הגובה. זה היה מאוד איטי למרות שהמעבר דרך השטח הסבוך לא היה קשה. הדבר שאיפס אותי הייתה הבליטה בגדר של היישוב. בלעדייה הייתי ממשיכה לחפש את התחה עוד הרבה זמן, כי כמות הסבכים באזור הייתה גדולה, המעברים בינייהם דומים לשבילים והמצוקים דומים אחד לשני.
בלג לתחנה 9 לא היו בחירות ציר פשוט היה לעושת את הירידה. רק שהירידה לא הייתה פשוטה בכלל. אני לא מבינה למה עשו את הלג היזה. הוא באמת היה מיותר.
בלג לתחנה 12 לא באמת היה משנה מאיזה צד עוקפים את הגדר. בחרתי לעקוף מדרום.
בלג לתחנה 13 רצתי לאורך השדה ועברתי דרך המצוקים. אחרי שעברתי את השלוחה, קראתי את העץ הבודד ורציתי לקחת דרומה ממנו, בל ראיתי את התחנה על אבן ר צפונית יותר בשפיץ ל היע (ממש ליד העץ). היא לא הייתה במקום.
בלג לתחנה 14 העלייה הייתה קשה ומעצבנת, אבל רציתי לשתות, לכן לא הייתה לי ברירה. בחרתי לעלות ואז לרוץ על השביל עד למטעים. שם חיפשתי דרך לעבור את הגדר ואחרי שמצאתי אחת, ההתקדמות בשטח הייתה מאוד איטית ומעצבנת. האלטרנטיבה ללג הזה הייתה - מהתחנה לרוץ דרומה ולעלות בואדי. שם מהירות ההתקדמות הייתה מוטלת בספק. והאמת, אני כבר לא יודעת מה היה עדיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה