רושם כללי:
כשראיתי את המפה לראשונה, עברה בראשי המחשבה: "מה זאת המפה האנורקסית הזאת?"
זאת מפה חדשה שפעם ראשונה רצתי עליה. המסלול לא היה קשה, אבל השטח החדש עשה לי קצת בעיות.
זאת מפה חדשה שפעם ראשונה רצתי עליה. המסלול לא היה קשה, אבל השטח החדש עשה לי קצת בעיות.
בחירות ציר:
הלג לתחנה 3 בחרתי לעשות את העיקוף וללכת על השביל, למרות שראיתי אנשים שהוכלים ישירות. עכשיו אני כבר לא בטוחה מה הייתה הדרך הקצרה יותר.
הלג לתחנה 4 הייתה טעות בתכנון. היית יצריכה לרדת אל השביל ולעשות את העיקוף. אבל איך יכולתי לדעת שההתקדמות בקו ישר תהיה איטית כ"כ?
הטעויות שלי:
הלג לתחנה 5. אני לא בטוחה עד כמה זאת הטעות שלי ועד כמה הזה חוסר ניסיון עם מעברים תתקרקעיים, אבל לקח לי המון זזמן למצוא את המעבר. המפה לא באמת מתארת את הזוועה שהלכה בשטח. אם הייתי הממפה, הייתי מסמנת את כל האזור כסבך ירוק ובלתי עביר. משום מה החלטתי שהמעבר צריך להיות יותר גבוה משדות הזעיתים וטיפסתי על ההמדרון בחיפוש אחר איזה חור שדרכו אוכל לעבור מתחת לכביש. זה לא קרה והייתי צריכה לרד בחזרה אל הזעיתים. מה שכן, אני אזכור את המעבר הזה לכל החיים.
הלג לתחנה 13, משום מה המסלול עייף אותי כ"כ שלקראת הסוף כבר לא הייתי מרוכזת וסטיתי לכיוון הסיום בתקווה לסיים את המסלול כמה שיותר מהר. מבט אחד במפה הזכיר לי שיש עוד תחנה ולכן זחלתי לכיוון שלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה