רושם כללי:
אין כמו ספרינט. נכון שהניווט נולד ביערות ולא ניתן לשלול ממנו את הפרעות והחיות שלו, אבל גם לספרינט יש את הייתרונות שלו. הוא דורש ריכוז מקסימאלי לכל אורך המסלול. בגלל ההתקדמות המהירה (יחסית ליער) קל יותר לעושת שגיאות, לכן המוח צריך לעבוד ללא הפסקה וזה תמיד מביא לי סיפוק אדיר. גם הניווט בעין דור היה "מהיר ועצבני".
הניווט הלך טוב, פרט לכמה טעויות זעירות שגם אותן חשוב לציין.
בחירת ציר:
בלג לתחנה 23 בחרתי לרוץ על השביל (למרות שבמפה זה לא נראה ככה), כי השטח החצי פתוח לא עורר בי רגשות סימפטיים (לכו תדעו עד כמה הוא חצי פתוח). לכן בחרתי לעקוף.
הטעויות שלי:
הלג לתחנה 7: בין היתר בחירת ציר לא הכי נכונה. היה ניתן לעשות את המסלול כמעט בקו ישר ואז הייתה נמנעת ממני גם הטעות. עברתי מהר מדי את הנקודה שבה התכוונתי לפנות ולכן נאלצתי לעשות סוג של פרסה כדי להגיע לתחנה.
הלג לתחנה 9: אחרי שלקחתי את 8, תכננתי לעקוף את הבניין ןלהגיע לשטח הפתוח. הסתבר שהעיקוף היה גדול מדי והרבה זמן לא הצלחתי להבין איפה אני. בסופו של דבר החלטתי לנסות ולהגיע לשטח הפתוח ולהתאפס שם. זה עבד.
תחנה 14: פספוס. רצתי אל הסבך הרשון שראיתי, אבל הסתבר שהוא בצידו השני של הבניין. לכן העיקוף.
תחנה 17: זאת הפאדיחה של הניווט. במקום לחפש את התחנה מהצד הצפוני של השביל, התמקדתי בצד הדרומי. אין לי הסבר לטמטום הרגעי הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה