רושם כללי:
היום היה חם. אפילו שזינקתי בשמונה, האוויר כבר היה מחניק.
המפה הייתה טובה, המסלול פחות. הייתי מוותרת על הנקודה 11. בגלל עבודות הבנייה העיקוף שהיה צריך לעשות בשביל לקחת את הנקודה ולחזור הוסיף רק קילומטרים מיותרים לאורך.
ואם כבר מדברים על האורך. בפועל יצא לי כמעט שישה קילומטרים. 5.9 ק"מ לספרינט זה יותר מדי.
לפי הסטנדרטים של IOF (עמוד 16), המנצח אמור לרוץ 12-15 דקות. נניח שאפילו אם מדברים פה על נווטי עלית שרצים 3:30 דקות לק"מ, 15 חלקי 3:30 יוצא שאורך המסלול בפועל צריך להיות (בקירוב) 4.28 ק"מ. נרשה סטייה של כמה מאות מטרים ונקבל מרחק לספרינט 4.5 ק"מ, שהוא מרחק סביר למסלול בפועל ללא טעויות. עכשיו אגזים ואוסיף עם 500 מטר לטעויות. המרחק בפועל אמורלהיות 5 ק"מ מקסימום. ואם זה לא נווט אלית אז עוד פחות מזה.
אבל אלה רק החישובים שלי. ובתכלס, היה ניתן להשיג את המרחק הזה בקלות עם ביטול של הנקודה 11.
ניתוח ציר:
בלג ה-1 ריצה צפונה עד לשטח הפתוח ואז שמאלה עד למתחם.
בלג ל-5 יציאה לרחוב הראשי ואז ריצה עד לרחוב עם העצים המרובים. ריצה בו עד הסוף (שם הבניין יעצור אותי).
בלגד ל-8 טעות בבחירת ציר. היה צירך לרוץ מדרום - זה קצר יותר.
בלג ל-10 רציתי לצאת לרחוב הצפוני, אבל שם הייתה אישה עם כלבים ללא רצועה שהתנפלו על נווט שהיה לפני והחלטתי לא להסתכן ולעשות עיקוף.
בלג ל-11 האופציה המזרחית נראת קצת יותר קצרה, אבל בזמנו לא ראיתי אותה.
בלג ל-14 לא ראיתי את האופציה של תקיפת התחנה מדרום (כנראה קצת יותר קצר).
מסקנות:
הטריק בספרינטים הוא לנתח את הלג סכמטית. (למשל פנייה שמאלה במעבר השלישי. ריצה עד לשטח הפתוח ופנייה ימינה...)
אני לא בנוייה לספרינטים ארוכים.
אם כבר מכניסים ספרינטים לליגה, כדאי לחדד את הסטנדרטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה