רושם כללי:
שטח פתוח ומהיר מדי (בשביל מי שלא בכושר - כמוני), אבל נקי וכיף לריצה. סוג שטח כזה מקל על הניווט לפי קווי גובה וקל לראות למרחק. ולהחליט על ציר מראש לפי השטח ולא לפי המפה. אמנם השטח לא הררי מדי, אבל היו עליות תלולות שהעבירו אותי להליכה.
מזג האוויר היה חם ויבש, אבל לא הרגשתי צמאה ולא עצרתי לשתות.
המסלול היה די פשוט ושתי הטעויות שעשיתי היו לגמרי באשמתי. המחסור בלגים קצרים היה די מורגש, אבל כנראה בשטח כזה פתוח הם היו מיותרים.
הופתעתי לטובה מהכושר שלי שמשתפר באיטיות. את שארית היום ביליתי בשינה...
ניתוח ציר:
את הלג לתחנה ה-1 עשיתי בזהירות יחסית. לקח לי זמן להתאפס ולא רציתי להתברבר על התחנה הראשונה. רצתי לאורך הואדי עד ליער. משם חתכתי צפונה וירדתי בואדי השני עד הסוף. אז המשכתי צפונה עד לתתחנה.
בלג ל-2 הרגשתי יותר בטוחה ועברתי את השוחה קצת צפונה ממה שתכננתי. הצלחתי להתאפס בלי לאבד יותר מדי זמן.
בלג ל-3 דרך תחנת המים ומשם אל הואדי.
בלג ל-4 היה באורך הגלות. כמעט כולו היה על השביל. הטעות הראשונה שלי הייתה, שלא רצתי צפון מזרחה אל השביל היותר צפוני. זה היה חוסך לי עליות. עשיתי עוד טעות באזור תחנה 10. עליתי על שלוחה ואז ירדתי ממנה במקום להקיף מצפון. הסיבה לכך הייתה ריבוי קווים על המפה שלא באמת הצלחתי לקרוא מה מהם עלייה ומה ירידה. בצומת האחרונה לפני 4 התלבטתי איך לתקוף אותה. אם להמשיך מהשביל או לתקוף מהשטח. החלטתי שאני יודעת לקרוא את המפה מספיק טוב ובחרתי בשטח. קראתי את כל השטח כולל השלוחה האחרונה שמצפון לתחנה. רק שאת התחנה חיפשתי בתלולית מדרום למה שהייתה. הבנתי שאני מבזבזת זמן וחזרתי לתחילת השלוחה כדי להתאפס שוב. נוכחתי לעשת שאני אכן במקום הנכון ואז הבנתי שהסתכלתי לכיוון הלא נכון וחזרתי לקחת את התחנה.
הלג ל-5 רק לעבור את השלוחה.
בלג ל-6 לאורך השלוחה ואז על השבילים. חתכתי מהשביל כשהתחילה הירידה.
בלג ל-7 לא רציתי לעולת יותר מדי ולכן בחרתי לתקוף מהוואדי.
בלג ל-8 בחרתי בשביל, כי זה הנתיב הכי מהיר ושטוח.
בלג ל-9 בחרתי בדרך ביניים. הדרך הישרה כללה יותר מדי קווי גובה. הדרך בשביל הייתה ארוכה מדי. בחרתי במשהו באמצע. בסוף עליתי בוואדי, כי הוא מיקד אותי אל התחנה.
תחנה 10 - ואדי, שביל ואדי.
לתחנה 11 רצתי דרך הקיפה שבלטה מאוד בשטח.
בלג ל-12 הייתי כבר כ"כ עייפה שלא שמתי לב שיש שני ודיות אחרי השביל. מה שבלבל אותי זה הבור בואדי הראשון (בור שלא מסומן במפה וזהה בצורתו לבור שבואדי השני ובו הייתה התחנה). בנוסף, עד שקלטתי שאני צריכה להמשיך עוד קצת, התחנה בכלל לא הייתה בקרבת הבור. למה? אולי מי שהניח את התחנות לא יודע לקרוא את תאור התחנה כמו שצריך?
הלג ל-13 היה ארוך מדי בשבילי (העייפה). השתדלתי לא לאבד קווי גובה. ותקפתי מצומת שבילים.
מסקנות:
עוד קצת כושר לא יזיק.
העייפות עדיין גורמת לטעויות לקראת סוף המסלול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה