יום חמישי, 3 באוגוסט 2017

Nahshonim 27.05.15

רושם כללי:
בשבילי "שליחים" תמיד היה האירוע של השנה. זאת תחרות במתכונת אחרת ומוציאה אותך מהשגרה. בשליחים אני מרגישה שהאירוע יותר חברתי (גיבוש מועדון) ולכל אחד יש יותר אחריות, כי הוא חלק מקבוצה. לא נראה לי הגיוני שדווקא בתחרות כזאת תקח את הזמן ותתברבר. אם אתה לא בטוח בכוחות שלך, תלך על בטוח. תתקוף את התחנות ממקומות קלים ואולי לא תהיה הכי מהיר, אבל גם לא תסתובב בשטח פי שניים זמן ממה שאתה אמור.
האירוע של השנה היה מאוד דומה לשאר השנים. זינוק המוני ושלושה משתתפים בכל קבוצה. מזג האוויר היה חם כבר מהבוקר ומבחינתי היה ניתן להקדים את הזינוק הראשון לפחות בשעה.
לפי העדפה שלי - זינקתי במקצה הראשון. זה המקצה האהוב עלי. האנשים שסביבי לא מלחיצים אותי ואני עוברת את המסלול יחסית ברוגע. אם אני מזנקת במקצה שני או שלישי, עד שאזנק, כבר אשתעמם ויצא לי כל המרץ מההמתנה. זה קרה גם בארצית של שגב בשנה שעברה כשעזרתי בארגון ויצאתי למסלול ממש לפני שקיפלו את הזינוק. בקיצור, אני מעדיפה זינוקים מוקדמים.
הניווט הלך לי טוב (הכושר היה המכשול היחידי). רק לקראת הסוף עשיתי טעות בגלל עייפות ותחנת קהל.

ניתוח ציר:
בלג ל-1 רצתי עם כולם עד לשביל משם מזרחה עד לצומת שבילים ומשם לתחנה.
את תחנה 2 תקפתי ממתלול האפר שהיה אחרי השביל.
בלג ל-3 רציתי ללכת על בטוח ויצאתי לצומת, למרות שיכולתי לרוץ ישר אל התחנה.
תחנה 4 תקפתי מפינת השביל.
בלג ל-5 רציתי לרדת מההר, אבל שמתי לב לסינגל שעובל לידי וחזרתי כדי לרוץ עליו ביותר נוחות. הוא היה כזה נוח שלא שמתי לב מתי חלפתי על פני השביל שהיה אמור להתריע על קרבת התחנה. בסופו של דבר עצרתי, כי ראיתי שהסינגל כבר מתעקל והיער מתחיל. אז רצתי אל התחנה שהייתה באותו קו גובה.
לתחנה 6 בחרתי את השביל, כדי לא לאבד זמן בסבך. תקפתי מהעצים.
לתחנה 8 רצתי על קו הגובה והסתמכתי על קו מתח והעיקול בשביל.
בלג ל-9 צפונה עד הגדר ולאורכה עד הסוף.
בלג ל-10 לאורך קו המתח עד לסבך. לא מסובך.
הלג ל-12 תחנת קהל לא קשה למצוא.
הלג לתחנה 13 הייתה הטעות הקשה היחידה במסלול. כעקרון התחלתי לרוץ בכיווון הנכון. אבל הסתמכתי על הגבעה שמשמאלי והיא הובילה אותי לכיוון הלא נכון. כשיצאתי לשביל והתאפסתי עם המצפן, הבנתי שטיתי ותיקנתי.

מסקנות:
יותר כושר.
להיות יותר זהירה לקראת סוף המסלול.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה