רושם כללי:
הקדמת הזינוקים שמחה אותי. גם העובדה שהמסלולים היו קצרים הייתה משמחת (בהתחשב בעובדה שהפסקתי להתאמן לפני חצי שניה). העליות היו פחות מבורכות. הן עשו את המסלול לקשה מהמצופה ולמרות שהמסלול היה שלושה ק"מ, הזמן שעשיתי לא היה יפה.
מה שכן, המפה הייתה מדוייקת וממש נוחה לקריאה. התחנות היו ממוקמות במקומות ברורים שנראו לעין ממרחק של 3-5 מטרים וזה מעולה (לא היה צורך במשלחת חיפוש אחר המנסרה).
ה-GPS שלי בשלבי גסיסה מתקדמים ואני צריכה אחד חדש אם אני רוצה לשים את המסלול על המפה. אולי לקראת העונה הבאה אצליח להשיג אחד.
ניתוח ציר:
לתחנה ה-1 בחרתי לרוץ מהשביל ותקוף קצת לפני הצומת. בגלל קנה מידה לא רגיל, הגעתי לצומת עצמה.
בלג ל-2 עשיתי מסלול אופטימאלי בין קו ישר לבין הטיפוס.
את תחנה 4 לקחתי דרך קרחת יער עם העץ.
את 5 העדפתי לקחת מהשביל, כי מהירות ההתקדמות בו גבוהה יותר.
את תחנה תקפתי מהאקליפטוסים הבודדים שהיו קרובים לזינוק.
בלג ל-7 רצתי מהפנייה עם המים עד לשטחים הפתוחים והרכם לכיוון התחנה על גבול היער.
בלג ל-9 עשיתי טעות. תכננתי לרדת מימין לתחנה ואז לרוץ שמאלה ולתקוף אותה. ירדתי יותר מדי שמאלה וכשפניתי לימין, ראיתי את התחנה ליד העץ הבודד שממזרח. כשהגעתי לשם הבנתי את הטעות חוזרתי אל התחנה שלי.
בלג ל-10 החלטתי לרוץ דרך משטח הבטון (כי הוא ממש נוח לריצה).
את 11 תקפתי דרך תחנת המים, אבל כבר היית עייפה ולא התרכזתי בדיוק.
את -12 דרך תחילת מתלול אפר.
13 בלי לאבד גובה.
בלג ל-14 היה התלבטות קשה. לעלות לשביל הדרומים היה קשה. לרוץ דרך היער איטי. לרדת צפונה האריך את המסלול. בסוף החלטתי שאני במילא לאיכולה לרוץ, אז אלך בקו ישר. לקחתי את התחנה בחוסר בטחון, אבל כשראיתי את המצוק, כבר לא היה ספק איפה אני.
דווקא את תחנה 16 לא מצאתי בקלות. כבר לא הצלחתי לקרוא מפה. או אולי לא את השטח. נתקלתי בה במקרה.
בלג ל-17 החלטתי לרוץ על השביל.
מסקנות:
צריך להתאמן לקראת העונה הבאה.
אני מעדיפה מסלולים קצרים מרובי תחנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה