רושם כללי:
היום הראשון של אלפות החורף יצא יום שחמשי ללא רוח. לא חורפי כלל.
הניווט היה על מפה שכבר ניווטתי עלייה בתחרות שליחים, אבל זה לא עזר לי. המצפן שלי עדיין מפרח בועות וזה גורם לי לפקפק בו. בנוסף, משמום מה התחלתי לשים לב לאן שאר הנווטים רצים וזה סוחף אותי אחריהם (לא בהכרח לכיוון שאני צריכה לרוץ בו).
קשה להגיד שזה היה הניווט הכי גרוע שלי. וגם התוצאה שלי לא הייתה כ"כ גרועה, אבל ביחס לאחרים זה היה גרוע. כנראה שלא התאמצתי מספיק. לא ניסיתי לנצח. פשוט רצתי את המסלול להנאתי. וזה כמובן משפיע על המהירות.
התחנות הונחו בכוונה ללגרום לנווט לחפש את המנסרה, אפילו אם הוא הגיע לפריט הנוף מכיוון הולם. הן עמדו בתוך הסבכים (תחנה 5), בדשא הגבוה (תחנה 15) וכו', העיקר להקשות על הנווט ולגרום לו לבזבז את הזמן כשהוא מגיע לפריט הנוף. לדעתי זאת לא צורה הולמת להניח תחנות. אבל דעתי פה גם לא ממש משנה לאף אחד. אבל התחנות הונחו לא לפי כללי ה-IOF. זה כבר צריך כן לשנות.
ניתוח מסלול:
תחנה 1 בכיוון כללי דרך השדה. התאפסות עם צומת שבילים ותקיפה מהעיקול.
בתחנה 2 עשיתי טעות. התכנון היה לרוץ אל השביל. ומשם לאורך גדר אבנים. אל השביל הגעתי, אבל טעיתי בהערכה של גדר האבנים. חשבתי שאם גדר אבנים תגמר, אז אני בגדר העליונה וצריך לרדת למטה. ואם אני בתחתונה, ארוץ עד לתחנה. לא שמתי לב שליד הגדא הארוכה יש עוד גדר קצרה.
בלג ל-3 שוב טעות. בחרתי לרדת דרך הואדי ולהאפס על השביל. פספסתי את השביל. בערך בקו גובה של התחנה הבנתי איפה אני, אבל הייתי צריכה להקיף את הסבך שביני לבין התחנה ולכן העיקוף מלמטה.
הלג לתחנה 4 דרך השביל ולאורך המצוק.
בלג ל-5 רק בדיעבד ראיתי את האפשרות לרוץ דרך השביל הדרומי עד הפנייה ולתקוף את התחנה משם. בפועל רצתי אל השביל שהולך צפונה ורתכתי לאורך קו המצוקים. רציתי להקיף את הסבך מצפון, אבל היה שם סבוך מדי. לכן חזרתי ועקפתי מדרום.
את תחנה 7 תקפתי דרך הסלע.
בתחנה 8 נקודת התקיפה הייתה המצוק תחת קווי המתח, אבל לא סמכתי על המצפן לכן גלשתי קצת. ראיתי את השביל ותיקנתי.
בתחנה 14 משום מה נסחפתי מערבה. לא הייתי היחידה. משיחות עם נווטים לאחר מכן גיליתי שגם הם נסחפו מערבה. ההסחפות שלי הייתה יותר קשה כי עליתי על הסינגל שלא היה הסינגל הנכון ורצתי לאורכו. התאפסתי בקלות בגלל השטח הפתוח. תקפתי את ההתחנה מהשביל דרך השטח הפתוח.
את תחנה 15 תקפתי ממערב. אחרי הירידה מהשביל המשכתי לאורך גדר אבנים והצברים שהביאה אותי ישר את התחנה.
בלג ל-16 רציתי לצאת אל השביל הצפוני, אבל ממש לפני היציאה אליו ראיתי שביל עזים נוח שהוביל אותי אל הסינגל שרציתי. בקרבת התחנה פספסתי והגעתי לשקע הלא נכון. התאפסתי ותקפתי שוב.
בלג ל-18 עברתי דווקא בשטח הסלעי שאחרי השביל וזה האט אותי. לא שמתי לב לקטע הזה בגלל העייפות.
מסקנות:
לקנות מצפן חדש.
להפסיק להסתכל על המתחרים האחרים.
להתחיל להתחרת באמת (לרצות לנצח).
לתכנן את הלגים יותר טוב (לג 5)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה