רושם כללי:
יום שמשי וחמים באמצע החורף. מפה חדשה של דוידי סגל. ומסלול ארוך ממה שאני יכולה לרוץ. הכל יכל להיות טוב, אם לא הייתי עושה טעויות מטופשות ואם תחנה 4 לא הייתה כ"כ לא הוגנת.
ניתוח ציר:
בלג לתחנה 1 טעיתי בשבילים ולכן קיבלתי סטייה גדולה מהמצופה. ניסיתי לתקן, אבל יצאתי לשטח הפתוח ורק אז התאפסתי איפה בדיוק אני נמצאת. על הדרך ראיתי גם את תחנה 2, לכן הדרך חזרה אלה הייתה קלה.
תחנה 3 הייתה מסוכנת, כי לא הייתה נקודת תקיפה ברורה רק כשחציתי את גדר האבנים, הבנתי שזאת גדר ולא שביל. אבל שמתי לב לזה בזמן. תקפתי את התחנה בחוסר בטחון מהשטח הפתוח עם העץ.
תחנה 4 הייתה קטסטרופה. עברתי את הכביש. רצתי בשטח הפתווח עד לשביל. עליתי לאורכו עד לעיקול עם שתי עבנים וירדתי אל הואדי.משם תקפתי דרהשטח הפתוחואז גדר האבנים עם שטח פתוח. הגעתי לעץ הנכון, אבל לא ראיתי את האבן והתחנה. חשבתי שטעיתי. המשכתי לעץ אחר. בסוף יצאתי אל השביל המזרחי ליד העיקול ושני העצים וכבר מהשביל יכולתי לראות את צמרת העץ שאני צריכה. שוב יצאתי אל העץ הנכון ושוב לא ראיתי את האבן והתחנה עשיתי סיבוב סביב העץ ואז אחד הנווטים צעק לי שהתחנה כאן. מאכזב נורא. עכשיו כשאני חושבת על זה, אולי היה עדיף לתקוף את התחנה מראש מהשביל המזרחי.
בלג ל-5 הייתה לי סטייה מזרחה.
בלג ל-7 החלטתי ללכת על בטוח ורצתי צמוד לגדר עד לשטח הפתוח. ומהקצה שלו תקפתי את התחנה.
בלג ל-8 יצאתי אל הפנייה בשביל ומשם ירדתי אל הואדי והיה קל לראות את הסבך.
בלג לתחנה 9 בחרתי לרוץ בואדי ודרך השביל עד לסימן מים. משם חתכתי דרך השטח על גבול הצמחייה הסבוכה עד לעץ.
בלג ל-10 סטיתי צפונה לעץ שליד.
את 14 תקפתי מפינת גדר.
בלג ל-15 הספקתי לאסוף עוד שתי תחנות (אחת מהן עממי). כנראה שייתי עייפה מדי וכבר לא ממש חשבתי לאן אני הולכת. התחנה הראשונה שאספתי הייתה 39 בהשיח בשטח פתוח. לאחר מכן הבנתי איפה אני ורצתי הלא הגיתי לעממי ליד השביל הדרומי שהיה על העץ. שוב התאפסתי והפעם לקחתי את התחנה שלי.
אני חושבת שבלג ל-16 היה לי מזל. קל לפספס את השטח הפתוח הזה בכמה מטרים.
בלג ל-17 בחרתי את השביל העליון. אבל עכשיו אני חושבת שבתחתון בטח הייתי מתקדמת יותר מהר.
מסקנות:
להתאמן יותר.
להיות מרוכזת (תחנה 1, 5, 15)
להיות יותר בטוחה בעצמי (תחנה 4)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה