רושם כללי:
מזג האוויר לא היה קר, אבל הרוח שנשבה הייתה יבשה ולא נעימה. הדבר שהכי חסר לי במסלול היה הכושר. פרט לטעות אחת טיפשית עברתי את המסלול ללא תקלות. לקראת הסוף הרגשתי כאב ברכיים שלא אפשר לי לפתח מהירות בירידה מתחנה 21 לסיום. ובכל זאת, למרות המסול הארוך נהינאתי מהניווט. מקווה שבליגה הבאה הכושר ישתפר ויהיה יותר קל.
ניתוח מסלול:
בלג לתחנה ה-1 ראיתי אנשים יורדים בשביל ואז מתחילים לעלות. החלטתי לעלות ישר (למרות גדר התיל) . בזינוק לא הספקתי לשים מפה בשקית וזה עיקב אותי מעט. גם הגדר התיל לא הייתה נוחה למעבר, אבל הסתדרתי. אחרי העלייה רצתי בשביל עד לעיקול וחתכתי דרך קרחת יער ולשביל עד סוף הסבך.
בלג ל-2 החלטתי לא לרדת ולרוץ על השביל. בירידה מהשביל התנגשתי חזיתית באחד הנווטים, אבל למזלי לא היו נפגעים באף אחד מהצדדים. כבר ממרחק ראיתי את המתאר של המערה.
לתחנה 3 רצתי על קו הגובה, לשביל ודרך המצוק.
את תחנה 5 היה קל לתקוף דרך השביל.
בתחנה 6 עשיתי טעות. נסחפתי אחרי נווט ממסלול אחר ועברתי את התחנה. תכננתי לתקוף אותי כשאראה את העיקול של השביל התחתון ואז תפשתי את עצמי על משטח הסלע כבר מול העיקול. הבנתי שאני גבוה מדי ועברתי את התחנה. לא הייתה בעיה לחזור לאחור, כי הסבכים והמצוקים בקרבת התחנה היו בולטים.
בלג לתחנה 7 לא היו בעיות מיוחדות וידעתי שאני אמורה לרוץ אל הקיפה, אבל לא הצלחתי להתאפס אחרי שעברתי את השביל. בסוף עצרתי והכרחתי את עצמי להתרכז ואז הכל התיישב במקום. את הבור לא ראיתי, אבל את האבן כן.
בלג ל-8 לא ממש שמתי לב שאני יכולה לרוץ לאורך קו היער, למרות שראיתי את ההבדל בצמחייה. רצתי בכיוון הכללי של המדרון עד שראיתי סבכים וזה הספיק לי.
כשראית את הלג לתחנה 9 עצרתי את עצמי ליד הסבך של לתחנה 8 ותכננתי את הלג במשך ארבעים שניות לפחות. לא רציתי לעשות טעות בקווי גובה בלג כ"כ אורך. ובדעבד אני חושבת שעשיתי תכנון לא רע. עשיתי דרך ממוצעת בין המרחק (שהכושר שלי לא מאפשר לי), לבין העליות שמעייפות גם כן.
הלג ל-12 היה קשה משתי סיבות. הוא היה קצר אחרי לגים ארוכים והצריל קריאה דוייקת של התבליט. רצתי לאורך השלוחה, חציתי את השביל, עקפתי את השקעוירדתי את השטח הפתוח. עקפתי את הגבעה ולקחתי את התחנה.
בלג ל-18 היה ניתן לרוץ מהשביל, אבל בזמנו לא ראויתי את האפשרות הזאת. רצתי ישר ולא התקשתתי לקרוא את התבליט.
בלג ל-19 הקו הסגול מסתיר עוד שקע ממש ליד התלולית. אבל כשהגעתי אליו, הצלחתי להבחין בו ליד התלולית והמשכתי.
בלג ל-20 עליתי מצומת השבילים מזרחה ואז פניתי צפונה.
בלג ל-21 כבר הייתי תשושה ראיתי מייד את האפשרות שאפשר לרוץ דרך הזינוק, אבל לא רציתי. לא הייתה לי בריירה. אחרי שראיתי את קווי הגובה שאצטרך לספוג ומסלול הישר, החלטתי לרוץ במסלול הכי קל.
מסקנות:
לא לרוץ אחרי נווטים אחרים (תחנה 6).
להתאמן יותר...
ניתוח מסלול:
בלג לתחנה ה-1 ראיתי אנשים יורדים בשביל ואז מתחילים לעלות. החלטתי לעלות ישר (למרות גדר התיל) . בזינוק לא הספקתי לשים מפה בשקית וזה עיקב אותי מעט. גם הגדר התיל לא הייתה נוחה למעבר, אבל הסתדרתי. אחרי העלייה רצתי בשביל עד לעיקול וחתכתי דרך קרחת יער ולשביל עד סוף הסבך.
בלג ל-2 החלטתי לא לרדת ולרוץ על השביל. בירידה מהשביל התנגשתי חזיתית באחד הנווטים, אבל למזלי לא היו נפגעים באף אחד מהצדדים. כבר ממרחק ראיתי את המתאר של המערה.
לתחנה 3 רצתי על קו הגובה, לשביל ודרך המצוק.
את תחנה 5 היה קל לתקוף דרך השביל.
בתחנה 6 עשיתי טעות. נסחפתי אחרי נווט ממסלול אחר ועברתי את התחנה. תכננתי לתקוף אותי כשאראה את העיקול של השביל התחתון ואז תפשתי את עצמי על משטח הסלע כבר מול העיקול. הבנתי שאני גבוה מדי ועברתי את התחנה. לא הייתה בעיה לחזור לאחור, כי הסבכים והמצוקים בקרבת התחנה היו בולטים.
בלג לתחנה 7 לא היו בעיות מיוחדות וידעתי שאני אמורה לרוץ אל הקיפה, אבל לא הצלחתי להתאפס אחרי שעברתי את השביל. בסוף עצרתי והכרחתי את עצמי להתרכז ואז הכל התיישב במקום. את הבור לא ראיתי, אבל את האבן כן.
בלג ל-8 לא ממש שמתי לב שאני יכולה לרוץ לאורך קו היער, למרות שראיתי את ההבדל בצמחייה. רצתי בכיוון הכללי של המדרון עד שראיתי סבכים וזה הספיק לי.
כשראית את הלג לתחנה 9 עצרתי את עצמי ליד הסבך של לתחנה 8 ותכננתי את הלג במשך ארבעים שניות לפחות. לא רציתי לעשות טעות בקווי גובה בלג כ"כ אורך. ובדעבד אני חושבת שעשיתי תכנון לא רע. עשיתי דרך ממוצעת בין המרחק (שהכושר שלי לא מאפשר לי), לבין העליות שמעייפות גם כן.
הלג ל-12 היה קשה משתי סיבות. הוא היה קצר אחרי לגים ארוכים והצריל קריאה דוייקת של התבליט. רצתי לאורך השלוחה, חציתי את השביל, עקפתי את השקעוירדתי את השטח הפתוח. עקפתי את הגבעה ולקחתי את התחנה.
בלג ל-18 היה ניתן לרוץ מהשביל, אבל בזמנו לא ראויתי את האפשרות הזאת. רצתי ישר ולא התקשתתי לקרוא את התבליט.
בלג ל-19 הקו הסגול מסתיר עוד שקע ממש ליד התלולית. אבל כשהגעתי אליו, הצלחתי להבחין בו ליד התלולית והמשכתי.
בלג ל-20 עליתי מצומת השבילים מזרחה ואז פניתי צפונה.
בלג ל-21 כבר הייתי תשושה ראיתי מייד את האפשרות שאפשר לרוץ דרך הזינוק, אבל לא רציתי. לא הייתה לי בריירה. אחרי שראיתי את קווי הגובה שאצטרך לספוג ומסלול הישר, החלטתי לרוץ במסלול הכי קל.
מסקנות:
לא לרוץ אחרי נווטים אחרים (תחנה 6).
להתאמן יותר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה