Tal El 12.03.16

רושם כללי:

טל-אל זה מגרש ביתי. ניווטתי על המפה הזאת יותר מדי פעמים. השטח מהיר וכיפי אם מתכננים את המסלולים פחות או יותר על קו הגובה (כמו בתחרות הזאת). מכיוון שצברתי פער במסלול 21B החלטתי לנסות את מזלי ב-21A. זאת הייתה הפעם הראשונה שאני רצה ליגה בקטגוריה הזאת. ידעתי שהכושר שלי לא מאפשר לי טעויות קשות, לכן נזהרתי מאוד. בנוסף פחדתי שלא ישארו לי כוחות עד סוף המסלול, לכן שמרתי על עצמי. אחרי העלייה לתחנה 12 כבר הרגשתי עייפה, אבל למזלי כבר לא היו עליות בחלק האחרון של המסלול. סה"כ 7 ק"מ על קו אווירי ו8.5 בפועל. והזמן לא רע בכלל.

הטעויות שלי:

בלג לתחנה 6 הייתה הטעות הראשונה. לא ממש טעות, אבל לא הצלחתי לקרוא את השטח ובסוף החלטתי ללכת לכיוון המגדל (אותו יכולתי לראות ממרחק).
את תחנה 11 רציתי לתקוף מבלי לרדת לשביל. זה לא הצליח, אבל לא נורא. מה שכן, אחרי שרצתי על השביל, חתכתי דרך השטח הסבוך ולא מצאתי נקודת תקיפה נוחה (דבר חשוב מאוד כשמדובר בבור). בסופו של דבר מצאתי את התחנה. אבל בזבזתי שניות יקרות בחיפושה.
את תחנה 12 הכרתי עוד לפני. בתחרות הקודמת הייתה תחנה בול במקום הזה. לכן ידעתי שהשטח שם סלעי ויהיה קשה לאתר את המצוק המבוקש. העלייה הייתה קשה, אבל בלתי נמנעת. לאחר מכן רצתי דרך השטח הסבוך, אבל החליטו לדלל אותו ולא ממש הצלחתי לקרוא את הסוף שלו. ראיתי את קו המתח והחלטתי לתקוף מהשביל הסמוך לו.  זה הצליח חלקית. עדיין סטיתי יותר מדי צפונה לפני שראיתי את התנה.

בחירות ציר:

בלג ל2 בחרתי לצאת לעיקול של השביל, רצתי על השביל עד לעיכול הבא ומשם תקפתי.

בלג לתחנה 3 רצתי דרך צומת השבילים ופינת הגדר. היער היה פתוח וראיתי את התחנה למרות שסטיתי מעט מערבה.

בלג ל4 היה עדיף לרוץ על קו הגובה, לאורך המצוק שגובל בשטח הפתוח ולהשתלב בשביל. על המפה זה באמת עדיף. בפועל אני לא בטוחה. לפי ה-GPS, מראה שבכלל לא יצאתי אל השביל הקרוב לתחנה. בפועל רצתי על השביל העוקף את המגדל ומשם חתכתי לשביל הקטן ורצתי לאורכו עד לעיקול. משם תקפתי.
בלג לתחנה 8 רצתי דרך השדה הפתוח, עברתי דרך הסבך ועשיתי סטייה מתוכננת מזרחה דרך היער הלבן. כשהגעתי לקצה היער המשכתי מערבה עד לתחנה.
הלג לתחנה 9 היה מעניין. לקחתי לעצמי כמה שניות בשביל לתכנן אותו כמו שצריך. רצתי על שבילים וחתכתי דרך היער. ירדתי בואדי עד לעיקול ושמם אזימוט כאשר הסבך הקטן שימש לי כנקודת ציון אמצע הדרך.
את תחנה 10 הכרתי עוד מהתחרות הקודמת (תתחילו לגוון, אל תשימו תחנות באותם המקומות. אנשים זוכרים...). רצתי בגבול היער וחתכתי מהסבך.
בתחנה 13 לא ראיתי את האפשרות ללכת דרך השביל הדרומי על קו הגובה. למרות שלפי מרחק שתי האופציות (שלי ובשביל הדרומי) זהות, השביל הדרומי חוסך את הירידה והעלייה ולכן אמור להיות מהיר יותר.
בלג ל14 החלטתי לחסוך מעצמי את הריצה על השביל ורצתי דרך היער הפתוח (עושה מעט ירידה ומעט עלייה תוך כדי).
את תחנה 16 לקחתי במזל. היא מסומנת בתיאור תחנות כתלולית, אבל בפועל הייתה ממוקמת על סלע. תקפתי אותה מהמצבה, דרך המצוק וגבול היער.
את תחנה 17 תקפתי מהסלע שמעבר לכביש.