רושם כללי:
היום יצא משי וחמים. בדיוק מה שצריך בשביל תחרות ליגה. הכינוס היה על גבעה שהשקיפה על בי שמש והנוף הנפרש לפנינו היה פשוט מדהים. המסלול היה טכני על מפה מדויקת וללא הרבה קווי גובה. מה שאיפשר ריצה בקצב בינוני וניווט מדוייק.
זה היה הניווט השלשי שלי עם מצפן אצבע. אמנם השימוש שלו עדיין לא אינטואטיבי בשבילי, אבל אני חושבת שהצלחתי להבין את העקרון.
לאחר הניווט קרתה פאשלה ומי שהיה אמור להביא אוכל למועדון, פשוט לא הביא. זה היה די מבאס, אבל לא נשארנו רעבים, כי היו לחמניות חומוס.
הטעיות שלי:
בלג לתחנה 2 רצתי על קו הגובה בלי לשים לב שהתחנה נמצאת גבוה יותר. ברגע שהגעתי לשביל, הבנתי שטעיתי. הסתובבתי וראיתי את גדר האבנים. משם התאפסתי.
בלג לתחנה 4 עשיי טעות בתנון ולכן לקחתי את התחנה די לאט. בדיעבד ראיתי שלעקוף את הסבך מלמעלה היה חוסך לי הרבה זמן.
בלג לתחנה 16 אחרי העץ וחבית המים משום מה חשבתי שהתחנה נמאת מערבית יותר. הסתבר שטעיתי (עייפות של סוף מסול?).
בחירות ציר:
בלג לתחנה 1 יצה ל קו הגובה ותקפ מהעיכול.
בלג לתחנה 5 בחרתי לוץ על קו הגובה ולהשתמש בשבילים שבדרך. בדעבד ראתי שיש אפשרות לרוץ על השביל הצמוד לשדה המאובד, אבל עדיין אאדיף את המסלול שבחרתי, כי קצב הריצה שלי בו לא איטי בהרבה מהמהירות שיכולתי לפתח בשביל. בנוסף, בקרבת תחנה 6 והכנת את הקרקע לתקיפת התחנה. תקיפת התחנה הייתה פשוט בקריאת שטח (סבחים ואבנים).
בלג לתחנה 7 רצתי עד לואדי, שהוא הדבר הכי בולט בקרבת התחנה.
בלג לתחנה 8 הייתי די עייפה מלנווט והגל היה גם בעלייה, לכן החלטתי להקל על עצמי ורצתי דרך השביל. תקפתי מהסבך שליד הכביש.
בלג ל9 רצתי לאורך מתלול עפר עד הסבכים ומשם חיפשתי דרך את התחנה.
בלג ל-11 רצתי עם התחשבות בגובה ןעקפתי את הואדי. רצתי על השביל עד העיכול ומשם תקפתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה