רושם כללי:
תחרות שליחים - האירוע של העונה - סגר את העונה הרשמית של הניווטים וזה אומר שזאת התחרות האחרונה, בה אני רצה תחת השלט של אס"א טכניון. כבר עברו ארבע שנים מאז שעזבתי את מועדון גליל ועכשיו אני להוטה לחזור. למרות שהיה כיף להיות במועדון עם סטודנטים, "גליל" עדיין מרגיש לי כמו משפחה שבסופו של דבר תמיד חוזרים אליה.
בתחרות עצמה רצתי את השלב הראשון. לדעתי זה השלב שאני הכי מתאימה לו. ממש אין לי סבלנות למתין לחברי הקבוצה ואני מרגישה כמו כדור אנרגייה מקפץ שלא יודע לאן לשחרר את כל הכוחות שלו. אבל כשאני מזנקת בזינוק המוני, אין לחץ. אין לי חשק מטורף לרוץ ולהשיג את כולם (אני יודעת שזה לא יקרה). מה שכן, אני יודעת לנצל את הרצים לטובתי. למרות שיש מספר מסלולים, עדיין יש תחנות משותפות. אני רצה את המסלול שלי כרגיל, אבל הנווטים היותר מהירים מגלים לי את מיקומה המדוייק של התחנה וזה מקצר את זמן הניווט ומכפר על האיטיות שלי.
דווקא בתחרות הזאת ה-GPS שלי החליט לשבוט ובמשך חצי שעה לא הצלחתי לגרום לו לעבוד. בסופו של דבר נואשתי ויצאתי למסלול. בתחנה 1 הוא החליט להפסיק עם הקונצים והתחיל לעשות את המלאכה.
השטח עצמו נראה ברובו כמו יער לבן, אבל האמת היא שכמות העצים הנפולים והעשבים הצפופוים שהגיעו עד גובה המותניים הקשו את המעבר ביער.
השטח עצמו נראה ברובו כמו יער לבן, אבל האמת היא שכמות העצים הנפולים והעשבים הצפופוים שהגיעו עד גובה המותניים הקשו את המעבר ביער.
הטעויות שלי:
בלג לתחנה 9 סוף סוף עשיתי טעות. התחלתי לחפש את התנה הרבה לפני. אולי זאת העייפות וההרגשה שכמעט סיימתי את המסלול. השטח לא הסתדר עם המפה ומהר מאוד הבנתי מה הבעיה. חזרתי לקו המתח ורצתי לאורך המצוקים עד שהגעתי לשקע שהיה ממש לפני הסבך.
בלג לסיום גם עשיתי פאשלה ושחכתי לרוץ על הקו המקווקו. אני בכלל לא מבינה למה עוש אותו. אחרי שהבנתי ת הטעות שלי, כבר הייתי בחצי דרך לסיום מטעי הענבים היו מסודרים בצורה כזאת שלא יכולתי לעבור ביניהם. כשירדתי מהשביל ליד החניון, המכוניות בלבלו אותי והלכתי לכיוון קצת אחר. בסוף תיקנתי, אבל זה עלה לי בכמה שניות יקרות.
בלג לסיום גם עשיתי פאשלה ושחכתי לרוץ על הקו המקווקו. אני בכלל לא מבינה למה עוש אותו. אחרי שהבנתי ת הטעות שלי, כבר הייתי בחצי דרך לסיום מטעי הענבים היו מסודרים בצורה כזאת שלא יכולתי לעבור ביניהם. כשירדתי מהשביל ליד החניון, המכוניות בלבלו אותי והלכתי לכיוון קצת אחר. בסוף תיקנתי, אבל זה עלה לי בכמה שניות יקרות.
בחירת ציר:
בלג לתחנה 2 הייתי צריכה לרדת אל השביל קצת מוקדם יותר. ההתקדמות עליו מהירה יותר ונקודת התקיפה נוחה יותר. הדברים האלה מפצים על עלייה בקרבת התחנה.
בלג לתחנה 3 אולי גם כאן היה עדיף לרדת לשביל ולעלית לאורכו.
בלג לתחנה 5 יצאתי אל השביל, רצת לאורכו עד שראיתי את המצוק ביער. לקחתי אזימוט וקראתי את השטח עד שראיתי את הסבך.
בלג לתחנה 5 אולי היה עדיף לרוץ על השביל עד לפיצול שבילי ואז לחתוך. בפועל רצתי על בערך.
בלג לתחנה 8 אחרי תחנת קבה לבירידה מהשביל למסומן יער לבן. זה שקר גס. הייתי מעבירה שם פסים ירוקים צפופים. קצב ההתקדמות שם היה נורא איטי אבל לא הייתה אלטרנטיבה אחרת.
מכיון שה-GPS שלי עדיין היה משוגע בזמן המסלול, אני מצרפת את התדפיס שהיה בשטח.
בלג לתחנה 3 אולי גם כאן היה עדיף לרדת לשביל ולעלית לאורכו.
בלג לתחנה 5 יצאתי אל השביל, רצת לאורכו עד שראיתי את המצוק ביער. לקחתי אזימוט וקראתי את השטח עד שראיתי את הסבך.
בלג לתחנה 5 אולי היה עדיף לרוץ על השביל עד לפיצול שבילי ואז לחתוך. בפועל רצתי על בערך.
בלג לתחנה 8 אחרי תחנת קבה לבירידה מהשביל למסומן יער לבן. זה שקר גס. הייתי מעבירה שם פסים ירוקים צפופים. קצב ההתקדמות שם היה נורא איטי אבל לא הייתה אלטרנטיבה אחרת.
מכיון שה-GPS שלי עדיין היה משוגע בזמן המסלול, אני מצרפת את התדפיס שהיה בשטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה