רושם כללי:
תמיד אהבתי את הניווט בהזורע. המפגש מתקיים על מדשאה בחוות סוסים והאווירה פשוט מדהימה.
הפעם הייתי צריכה לרוץ את המסלול הקצר בגלל התחייבויות שיש לי לנבחרת הטכניון (בנות באליפות אס"א רצות רק את המסלול הקצר). הפעם הוא היה קצר מדי. רק 2.5 ק"מ. כלומר, הכיף נגמר לפני שהוא התחיל. ו"כיף" זה גם מונח יחסי. התחנות לא היו קשות (כמעט הכל על שבילים) והלגים בין 4 ל-7 היו עלייה אחת גדולה ומתישה.
הפעם הייתי צריכה לרוץ את המסלול הקצר בגלל התחייבויות שיש לי לנבחרת הטכניון (בנות באליפות אס"א רצות רק את המסלול הקצר). הפעם הוא היה קצר מדי. רק 2.5 ק"מ. כלומר, הכיף נגמר לפני שהוא התחיל. ו"כיף" זה גם מונח יחסי. התחנות לא היו קשות (כמעט הכל על שבילים) והלגים בין 4 ל-7 היו עלייה אחת גדולה ומתישה.
כשבחרת את נעלי הריצה בתחרות הזאת התלבטתי בין הסלמון שלי לבין הספייקים. בצד אחד חצי מהניווט היה בתוך הקיבוץ ולרוץ בספייקים על המדרכות לא כיף. מצד שני, לרוץ ביער על דשא חלקלק ללא ספייקים זה מסוכן ומחליק. בסוף בחרתי בסלמון וסבלתי בשקט אל ההחלקות ביער.
בחירת ציר:
בלג לתחנה 5 (לא רואים) אבל עליתי בסינגל, כי הצמחייה ביער הייתה גבוהה מדי ולא אפשרה לחתוך.
בלג לתחנה 8 ירדתי אל השביל (שוב, הצמחייה ביער לא נוחה לריצה מהירה) ותקפתי מהסבכים הקטנים.
בלג לתחנה 11 יש שתי אפשרויות בחירת ציר מרכזיות. קה להגיד מי טובה יותר. בער התחתון, אין הרבה ניווט והמסלול נראה יותר קצר. אבל אני בחרתי בשער העליון, כי האזור של התחנה 3 היה כבר מוכר לי.
הטעויות שלי:
בתחילת המסלול כמעט ולקחתי את התחנה 13 במקום 1, אבל התעשתתי מהר.
בתחנה 6 בטעות לחצתי על עצירת הזמן במקום על LAP, אבל הניווט הזה פחות או יותר לפי הקו. אחרי יורדים מהשביל, התחנה נראת לעין בבירור.
בלג לתחנה 10 התעקשתי למצוא את הסינגל המוביל לתחנה. לא מצאתי. הלכתי בדשא בגובה החזה עד התחנה. עדיף כבר היה לרוץ על השביל עד הצומת ולפנות צפונה. ואז לתקוף את התחנה. אבל ראיתי את הגדר במפה וחשבתי שיהיה בזבוז זמן לעבור אותה פעמיים. לו ידעתי שבפועל אין גדר...
מצרפת את התדפיס מהשטח, כי הזמנים ב-GPS יצאו לא נכונים בגלל עצירת השעון:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה