רושם כללי:
שליחים זה תמיד מלחיץ. מהסיבה הפשוטה שאם אתה מפשל, אתה מאכזב לא רק את עצמך אלא גם את הקבוצה שלך.
אני רצתי את השלב השני. לא השלב שאני רגילה לרוץ (בד"כ אני רצה את הראשון). למזלינו הצלחנו להגיע למקום הראשון בנשים (הרבה בזכות טטיאנה). לכן אני לא מרגישה שאכזבתי, למרות זה היה אחד הניווטים היותר גרועים שלי (מס טעויות פר קילומטר ממש גדול). יכולתי לעשות בחמש דקות טוב יותר, אבל זה מה יש ומטעויות לומדים.
בצורה מפתיעה המפה דווקא הייתה טובה מאוד ויכולתי לקרוא אותה בקלות. אז מה הטעויות? שאלה טובה.
בצורה מפתיעה המפה דווקא הייתה טובה מאוד ויכולתי לקרוא אותה בקלות. אז מה הטעויות? שאלה טובה.
הטעויות שלי:
בלג לתחנה 5 רציתי לעלות לשביל ולתקוף מהעיקול. עכשיו בניתוח, אני רואה שלא הגעתי לשביל, אבל בשטח נראה לי משהו שדומה. לכן טעיתי ועשיתי סטייה גדולה מעבה. הרגשתי שאני עושה משהו לא נכון. לכן עליתי לשביל הגדול בצפון וגיליתי איפה אני. משם כבר ידעתי לאן צריך להתקדם, אבל גם כשגעתי למקום, הריבוי של הסלעים בלגבל והקשה על מציאת התחנה (לא רק אני הסתבכתי - ראיתי שם עוד שני נווטים בחיפושים).
הטעות לתחנה 9 הייתה קשה. פשוט לא הצפנתי את המפה ויצאתי לשביל הלא נכון. מילא לזה, גם המשכתי לתחנה 10 כילו כלום. למזלי ילדה אחת שאלה איפה היא וזה גרם לי להבין שפספסתי תחנה.
בלג לתחנה 11 חשבתי שיהיה פשוט. לעלות על הסינגל לרוץ עד לעקול של השביל ולקפוץ על התחנה. כנראה בגלל העייפות לא שמתי לב שיש גם צומת שבילים לפני ולכן מרחוק חשבתי שזה העיקול. וירדתי לחפש את התחנה. כשלא מצאתי תחנה, בחרתי לרוץ לכיוון הסיום ולקוות שאתקל בה בדרך. זה מה שקרה. רק אחרי שסיימתי את המסלול הבנתי במה טעיתי.
בלג לתחנה 5 רציתי לעלות לשביל ולתקוף מהעיקול. עכשיו בניתוח, אני רואה שלא הגעתי לשביל, אבל בשטח נראה לי משהו שדומה. לכן טעיתי ועשיתי סטייה גדולה מעבה. הרגשתי שאני עושה משהו לא נכון. לכן עליתי לשביל הגדול בצפון וגיליתי איפה אני. משם כבר ידעתי לאן צריך להתקדם, אבל גם כשגעתי למקום, הריבוי של הסלעים בלגבל והקשה על מציאת התחנה (לא רק אני הסתבכתי - ראיתי שם עוד שני נווטים בחיפושים).
הטעות לתחנה 9 הייתה קשה. פשוט לא הצפנתי את המפה ויצאתי לשביל הלא נכון. מילא לזה, גם המשכתי לתחנה 10 כילו כלום. למזלי ילדה אחת שאלה איפה היא וזה גרם לי להבין שפספסתי תחנה.
בלג לתחנה 11 חשבתי שיהיה פשוט. לעלות על הסינגל לרוץ עד לעקול של השביל ולקפוץ על התחנה. כנראה בגלל העייפות לא שמתי לב שיש גם צומת שבילים לפני ולכן מרחוק חשבתי שזה העיקול. וירדתי לחפש את התחנה. כשלא מצאתי תחנה, בחרתי לרוץ לכיוון הסיום ולקוות שאתקל בה בדרך. זה מה שקרה. רק אחרי שסיימתי את המסלול הבנתי במה טעיתי.
בחירות ציר:
את הלג ל-1 בחתי לרוץ על שבלים - קצת יותר ארוך, אבל מהיר ובטוח. הבעיה הייתה שחתכתי מהשביל במקום לא נוח (עם סבכים ומצוקים שהאטו אותי מאוד.
לג לתחנה 2 עשיתי דרך השטח הפתוח שהוביל אותי ישר לתחנה.
בלג ל-3 בחרתי את האפשרות של התקיפה מהעיקול לש הסינגל. עכשיו אני רואה שהייתה אפשרות של תקפה מגדר האבנים (ששם המרחק יותר קצר).
בלג לתחנה 4 שוב בחרתי בשביל, כי זה היה הכי מהיר.
לתחנה 6 בחרתי לא לעות להר, אבל גן לא רציתי לעשות את העיקוף דרך השביל, לכן בחרתי משהו באמצע.
לתחנה 7 רצתי על השביל עד לפיצול ושם חתכתי עד לשביל הבא. יצאתי לשביל וראיי את העיקול מערבה לי. לכן נכנסת ליער.
את הלג ל-1 בחתי לרוץ על שבלים - קצת יותר ארוך, אבל מהיר ובטוח. הבעיה הייתה שחתכתי מהשביל במקום לא נוח (עם סבכים ומצוקים שהאטו אותי מאוד.
לג לתחנה 2 עשיתי דרך השטח הפתוח שהוביל אותי ישר לתחנה.
בלג ל-3 בחרתי את האפשרות של התקיפה מהעיקול לש הסינגל. עכשיו אני רואה שהייתה אפשרות של תקפה מגדר האבנים (ששם המרחק יותר קצר).
בלג לתחנה 4 שוב בחרתי בשביל, כי זה היה הכי מהיר.
לתחנה 6 בחרתי לא לעות להר, אבל גן לא רציתי לעשות את העיקוף דרך השביל, לכן בחרתי משהו באמצע.
לתחנה 7 רצתי על השביל עד לפיצול ושם חתכתי עד לשביל הבא. יצאתי לשביל וראיי את העיקול מערבה לי. לכן נכנסת ליער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה