יום שלישי, 10 במרץ 2015

Ein sarid 09.01.15

רושם כללי:
במבט לאחור, אני יכולה להגיד בוודאות שזה היה הניווט הכי קר ורטוב בעונה. הנחמה היחידה הייתה בכך שהכינוס היה באולם ספורט יבש וחמים.
זאת הייתה אליפות אס"א ולכן הייתי צריכה לרוץ את המסלול הקצר, אבל אני לא מתחרטת על כך. הקור היה פשוט אייום. בתחילת הניווט הרגלים שלי היו יבשות וחמות והידיים קפואות כקרח. לקראת אמצע המסלול הם החליפו תפקידים. הידיים התחממו, אבל הרגליים נרטבו וקפאו.
יצאה פאשלה בזינוק שהרסה להרבה נווטים את התוצאה. מכיוון שהמפה מאוד ארוכה, המארגנים החליטו לפצל את המסלול לשתי מפות. התכנון היה להגיע לקצה הצפוני של המפה ושם לקבל מפה חדשה מהאיש שיעמוד על התחנה. בגלל מזג האוויר, הולחט לרחם על האיש ולהכניס את שתי המפות לתוך השקית, כך שהנווט שגיע לתחנה האחרונה, יוכל לשלוף את המפה השנייה ולהמשיך בניווט. הכל טוב ויופה, אבל המארגנים שכחו להדגיש את השינוי במקום הזינוק. אני, שבד"כ מבררת דברים לא שגרציים בתחרות, שאלתי את המזניק על האדם שאמור לחכות לנו והוא הסביר לי את השינוי. נווטים אחרים לא ידעו ולכן נתקעו בתחנה החרונה של החלק הראשון של המסלול בחיפוש אחר האדם עם המפות.
עוד דבר עצוב: הגשם מבלבל לי את כל החושים. קשה לי להתרכז ואני עושה טעויות מטומטמות שחלקן קשורות לניווט וחלקן פחות. למשל בניווט הזה לקחתי את המפה, וקיפלתי אותה מתוך הרגל. מכיוון שהיא הייתה דקה, קיפלתי רק את החלק העליון. כשהגעתי לתחנה הראשונה, לא הבנתי למה אני לא רואה את תאור התחנות על המפה. מסתבר שקיפלתי אותן ובמשך דקה שלמה לא הצלחתי להבין שהן לא על המפה כי המפה מקופלת.

מפה ראשונה:
בחירת ציר:
בלג לתחנה 1 בחרתי לתקוף מהשביל כדי ללכת על בטוח.
בלג לתחנה 7 בחרתי לרוץ לאורך קו המתח, כי המעבר שם היה קל יותר ותקפתי את התחנה מצומת שבילים תוך כדי קריאת התבליט.
בלג לתחנה 9 אני לא בטוחה עד כמה המפה הייתה שם מדוייקת. ניסיתי לכת לאורך קצה הסבך, אבל הוא היה כ"כ מעורפל שזה היה קשה. עכשיו כשאני יושבת על זה, אולי היה קדאי להמשיך על השביל מערבה ואז לתקוף והגבעה הקטנה שנמצאת צפונית לתחנה.
הלג לתחנה 10 נראה עקום כי ניסיתי לעקוף עצים שנפלו, שלוליות שאת עומקן לא ידעתי לאמוד וסתם צמחייה מטרידה. הטעות הייתה בכך שעליתי על מתלול העפר כדי לראות את השדה. קל לראות ששם ההתקדמות שלי הפכה לאיטית מאודובכל מקרה הייתי צריכה לרדת מהמתלול כדי לקחת את התחנה.
בצורה מפתיעה הלג לתחנה 11 לא היה קשה, קרחות היער הובלו אותי ישר אל התחנה.
בלג לתחנה 12 הייתי צריכה לעקוף את הסבך, לכן הסתייה המוזרה.

הטעויות שלי:
בלג לתחנה 5 הגשם הרג לי את מטע הריכוז שהצלחתי לגבש ולכן ביציאה אל השביל (בלי לקיחת אזימוט), פיניתי לכיוון הפוך. אחרי שהבנתי שלא אוכל למצוא כך את התחנה, יצאתי לשבי הצערבי וניסיתי להתפס. אחרי שני נסיונות, הגעתי לעיכול של השביל וממנו תקפתי את התחנה.




מפה שנייה:
בחירת ציר:
בלג לתנה הראשונה העדפתי לחזור אל השביל המוכר ומשם לתקוף, כי שלושת השקעים הגדולים האלה היו מלאי מים ולא רציי לדשדש בהם דרך הסבכים פלוס עליות וירידות במתלולים.
הלג לתחנה 4 נראה מוזר, כי לפי ה-GPS כאילו לא הייתי על התחנה כלל. הייתי עליה (:
בלג לתחנה 6 לא ידעתי איך עדיף לתקוף, אבל ברגע שמצאתי פרצה הסבך הירוק, החלטתי לצלול פנימה ולחפש את קרחת היער לפי המרחת היחסי שלה מסשביל.

הטעויות שלי:
בלג לתחנה 7 לקחתי אזימוט, אבל משהו הסיח את דעתי באמתע ניסיון לעבור דרך הסבך וסטיתי מהדרך.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה