יום שבת, 18 בפברואר 2017

Iaar Segev 11.02.17

רושם כללי:
שוב יום חורף שמשי וחמים. אני לא מבינה מה קורה השנה, אבל כל התחרויות יוצאות שמשיות וחמימות. אולי באלפות ישראל זה ישתנה...
בכל אופן, מזג האוויר יצא מעולה. המפה יחסית חדשה ומדוייקת. השטח מהיר (למי שבכושר). המסלולים היו לא קשים מדי מבחינה טכנית. למרות שהאורך שלהם היה מעבר למה שאני רגילה ולמרות שאני לא מתאמנת כבר שלושה חודשים, עשיתי זמן סביר. זה קרה בעיקר מהסיבה שאסרתי על עצמי לטעות (גם בתכנון הלגים וגם לתקפת התחנות). אני לא אומרת שהניווט היה מושלם. היו לי שתי טעוית קטנות שביחד לקחו לי שלוש דקות מזמני שלרמתי זה לא נורא בכלל.
שתיתי בכל תחנת מים שראיתי בלי לחשוב על הזמן. ואני ממש שמחה שהיו הרבה תחנות מים שהמסלולים עברו בהן.
שמתי לב שאני סוטה הרבה פעמים מהאזימוט לימין שלי.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה ה-1 היה פשוט מאוד. ריצה לתוך הואדי ואז בסינגלים. תקיפה מהעיקול של הסינגל ורואים את התחנה מרחוק.
תחנה 2 גם פשוטה. ליצה אל צומת השבילים כדי לו לצבור קווי גובה מיותרים. לאחר מכן על השביל עד סוף השטח הסבוך וירוידה אל התחנה.
בלג ל-4 בחרתי לרוץ על השביל כדי שההתקדמות תהיה יותר מהירה. קשה לפספס את התחנה שתחומה מכל כיוון ע"י מצוק ענק.
לתחנה 5 רצתי משמאל, עליתי את ההר עד לצומת של שביל וסינגל ומשם כבר רואים את התחנה.
בלג ל-6 עשיתי טעות. לא רציתי לרוץ על השביל המזרחי, כי לא רציתי לצבור קווי גובה. לא רציתי לרוץ על השביל המערבי, כי נראה לי שהוא עושה עיקוף גדול מדי. אז החלטתי לרוץ דרך השטח באזימוט עם נטייה קלה מערבה, לעבור שני שבילים ולהגיע לגבול היער הבורור ומשם כבר להתאפס. בפועל הסטייה מערבה הייתה גדולה מדי וכמעט יצאתי אל צומת השבילים. ראיתי אותה מבין העצים ותיקנתי מזרחה.
בלג ל-8 סטיתי דרומה אחרי שירדתי מהשביל ולקחתי אזימוט אל התחנה, אבל ראיתי את השביל מולי ותיקנתי.
בלג ל-9 אותה הטעות בדיוק. משהו לא הלך לי עם האזימוט בתחרות הזאת.
הלג ל-10 הוא הלג הארוך, הצריך תכנון טוב כדי לא לאכול קווי גובה רבים מדי ולא לעשות קילומטראז' גדול מדי. לדעתי הבחירה שלי היא אופטימאלית. הבעיה היחידה שלי בלג הזה היא המהירות.
בתחנה 11 שוב סטייה מאזימוט, אבל יצאתי אל השטח הפתוח ותיקנתי.
את הלג ל-12 עשיתי דרך הסינגל ותקפתי מהפנייה. אחרי הסבך יצאתי קצת גבוה מדי ועברתי את התחנה. אחרי שהגעתי לואדי וזהיתי את המיקום מהתחרו תהקודמת, חזרתי וירדתי מערבה עם כל שאר הנווטים שחיפשו את התחנה והיא הייתה שם.
הלג ל-13 דרך השטח החצי פתוח בגבול היער עד לסבך.
הלג ל-15 היה קל מדי.
בלג לתחנה 16 היה קשה מדי (כנראה פיצוי על הלג ל-15). בזמן התחרות ראיתי רק שתי אופציות. לרוץ על השביל ולתקוף את ההר מתחנת המים ומשם אל הואדי. האופצייה השנייה שראיתי היא להמשיך על השביל דרומה מתחנת המים ולרוץ מסביב. באותה הנקודה בזמן כבר הייתי תשושה והחלטתי לעשות את ההר בהליכה. עכשיו אני רואה עוד אופציה. לרוץ על השביל עד העיקול הראשון, לעלות לשביל העליון ולרוץ בצמות ליישובומשם כבר לתקוף את ההר.
בלג ל-17 חתכתי צפונה כדי לחסוך את הריצה בשביל.

מסקנות:
לשים לב לנכונות האזימוט (תחנות 6, 8, 9, 11)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה