רושם כללי:
בשבילי אין כמו אודם. שטח יחסית שטוח שאמור לאפשר ריצה מהריה, אבל בשל האבנים הקטות המפוזרות בו מאיט את קצב ההתקדמות של רוב הנווטים (אני אישית לא מסתכנת בקריאת מפה תוך די ריצה בזמן ניווט באודם).
מכיוון שהיינו המועדון המארגן, באנו מוקדם יותר כדי להקים את הזינוק, הסיום ולארגן את שטח הכינוס. אחרי שעשיתי את המסלול ישבתי בסיום וזכיתי לראות את זיו מהצד השני של שולחן פריקת הכרטיסים (הרשגה סוריאליסטית).
לאחר הניווט נסענו בשיירה לאכות באירוח בדואי וישנו במאהל קרוב לאודם.
הטעויות שלי:
בלג לתחנה 10 הייתי כבר עייפה ולא שמתי לב שיצאתי לקרחת יער לא נכונה, הצלחתי לתקן לפני שהטעות הספיקה לגדול למימדי אסון.
בלג לתחנה 12 פגשתי את טטיאנה פלפץ שהתברברה והיא הצליחה לבלבל גם אותי. כשראיתי את העיכול בשביל, הצלחתי להתאפס והובלתי אותה אל התחנה.
בחירות ציר:
הטריק בשטח הזה הוא לחשוב על המפה כעל לוח שחמט ולהתקדם ממשבצת למשבצת. מי שלא עוקב אחרי התחלפות המשבצות, יכול למצוא את עצמו אבוד לחלוטין, כי תאי השטח דומים אחד לשני.
בלג לתחנה 13 העיקוף הוא בגלל הבנוקרים שעומדים בשטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה